הלכה ליום ראשון י"ט אדר תש"פ 15 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת אסנת ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שלמה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

-----------------------

לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א.

היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בבידוד, אך הוא מזלזל בהוראות הללו ומסתובב באופן חופשי, הרי שיש לדווח על כך לשלטונות, כדין כל אדם המסכן את הרבים, וכמו שפסק מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת חלק רביעי (סימן ס). ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.

ויש להתפלל להקדוש ברוך הוא שיתמלא עלינו ברחמיו, ובפרט על אותם אומללים, "עובדי הקבלן" וכיוצא בהם, שאינם עובדים כעת ונשבר מטה לחמם, ועתה אנו עומדים סמוך לחג הפסח, ומנין יקחו מעות כדי לקנות כל צרכי החג? לכן גם חובה עלינו לפקוח עין, ולסייע להם במידת האפשר, שהיא מצוה רבה, בכלל מצוות הצדקה וגמילות חסדים, ובזכות זאת יראה ה' בעונינו ויסלק כל צר ומשטין וכל נגף מעלינו, ונזכה לראות בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. 

-----------------------

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את עיקרי דין החמץ והקטניות בפסח. והסברנו, שלכל הדעות "קטניות", כגון חומוס ואורז, אינן "חמץ" כלל וכלל. כי חמץ שייך רק בדבר העשוי ממיני דגן. אולם האשכנזים נהגו איסור בקטניות, משום שהיה הדבר נפוץ מאד, שנתערבו גרגרי חמץ עם הקטניות. ולפיכך הם נמנעים מלאכלם.

"התרת נדרים" לאכול קטניות
עדות האשכנזים, הנוהגים איסור בקטניות, אין להם כל היתר לאכילת קטניות בפסח, ואף אם יעשו "התרת נדרים", אין בכך כלום, ועדיין הם מחוייבים למנהג עדתם, שלא ליטוש את מנהגיהם, ולהמנע מאכילת קטניות בפסח.

ובכלל זה איסור שימוש בשמן סויה, ואכילת אורז, וכן כל כיוצא בזה.

אולם עדות הספרדים שהחמירו על עצמם שלא לאכול אורז, ועתה יש להם איזה צורך להקל באכילת אורז, מחמת חולי וכיוצא בזה, יכולים להתיר להם לאוכלו, אם יעשו "התרת נדרים" כדין, על מה שנהגו עד עתה. וזאת משום שתוקף האיסור שקיבלו הספרדים על עצמם, אינו באותו דרגה כמו שקיבלו עליהם האשכנזים, ואצל הספרדים לא נתקבלה גזירה ממש על אכילת קטניות, אלא נהגו בהם איסור מצד הזהירות, כיון שהיה מצוי חשש חמץ בקטניות. כן פסק מרן הרב זצ"ל בספר חזון עובדיה ח"ב עמוד נה. ואין כאן המקום להאריך.

כלים הבלועים בקטניות
כבר ביארנו, שאסור להשתמש בפסח בכלים שבישלו בהם בשאר ימות השנה. וזאת משום, שכלים שהיה בהם מאכל חמץ רותח, הרי שדפנות הכלי "בלעו" מן החמץ שהיה בהם. ואחר כך כשמבשלים בהם מאכל כשר לפסח, דפנות הכלי "פולטות" טעם של חמץ לתוך התבשיל. וכשם שאנו נזהרים תמיד להפריד את כלי החלב מכלי הבשר, מחמת בליעת הכלים ממאכלי הבשר או החלב.

אולם איסור הקטניות בפסח, אינו חמור כמו איסור חמץ ממש. שאינו אלא גזירה שנהגו להחמיר, מחמת חשש חמץ. לפיכך כתב הגאון רבי ישמעאל הכהן, בשו"ת זרע אמת (ח"ג או"ח סי' מח), שאשכנזי המתארח בבית ספרדי, והספרדי הכין עבורו מאכלים ללא חשש קטניות, מותר לאשכנזי לאכול בביתו ללא חשש.

ואף על פי שהכלים של הספרדי בלועים מתבשילי הקטניות, אין בכך כלום, כיון שאין זה אלא מנהג שנהגו משום זהירות יתירה, ולא שקיבלוהו עליהם כאיסור ממש. (בפרט אם יש לשער שלא בישלו בכלים קטניות בתוך עשרים וארבע שעות האחרונות. ואין האשכנזי צריך לשאול את הספרדי, האם בישלו באותו יום קטניות באותו הכלי. ואין כאן המקום להאריך).

ולסיכום: האשכנזים נוהגים איסור באכילת קטניות בפסח. ואין להקל באיסור זה אפילו על ידי "התרת נדרים". והספרדים שנהגו בזה איסור, ויש להם צורך להקל באכילת קטניות, כגון מחמת חולי וכדומה, יוכלו  להקל בזה על ידי התרת נדרים.

אשכנזי המתארח בבית ספרדי, והספרדי הכין עבורו מאכלים ללא חשש קטניות, מותר לו לאכול מהם, אף על פי שהספרדי בישל קודם לכן מאכלים עם קטניות באותם הכלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בחור חילוני ממוצא אשכנזי, חילוני מבית הורים חילוניים שעלו מרוסיה והוא עדיין חילוני שנולד בארץ -התחיל להניח תפילין ולקדש מדי פעם- ומתארח אצל ספרדים , לעניין קטניות בפסח ? ( שהרי ניתן להגיד שאין לו מסורת אביו ואימו וכן נולד בארץ שכאן מרא דאתרא זהו הבית יוסף וכו' ) ואם הספרדי הגיש אורז לשולחן והוא לוקח מהאורז לבד ?

תודה מראש ח' ניסן תשפ"ג / 30 במרץ 2023

מותר לו לאכול קטניות בפסח. תבורכו,

בחור חילוני ממוצא אשכנזי, שחזר בתשובה ומקיים מצוות על פי עדות ספרד, מה עליו לעשות? כ' אדר תשע"ח / 7 במרץ 2018

רשאי ללכת על פי מנהגי הספרדים גם בענין הקטניות בפסח.

בעניין מה שכתבתם לגבי דין הקטניות בפסח אצל חלק מק”ק ספרדים, הנה דבריו של הרה”ח פאלאג’י זצ”ל, שטורקים רבים הולכים לאור פסיקותיו עד ימינו אנו, וז”ל:
“הטעם דאין לאכל קטניות בפסח, לאו משום שהם מחמיצין אלא הטעם הוא משום דכתיב “ושמחת בחגך” ואין שמחה באכילת קטניות, ולפי זה לאו דווקא ביום טוב של פסח אלא הוא הדין נמי בשאר ימים טובים דאין ראוי לאכול קטניות, ועיין בספרי הקטן חקקי לב חלק א’ סימן י”ג ובחלק ב, דף קצ”ג ע”ד”  (מועד לכל חי, סימן ב סע’ ל”ז)

אם כן, נמצא כי דין זה אצל ק”ק אזמיר וגלילותיה אינו משום הטעם שהזכרתם, אלא משום הטעם הנ”ל. כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

דבריך יקרים מאד. אולם דברי הגר"ח פלאג'י אינם מוסכמים. ובפרט בארץ ישראל שיש לאנשים צער אם לא משתמשים בקטניות. ובפרט בשמן קטניות. לכן העיקר כמו שכתבנו בשם מרן זצ"ל.

אני מארחת בליל הסדר 2 משפחות שאחת אוכלת קטניות והשנייה לא. האם אוכל לבשל קטניות כגון אורז למשפחה שכן אוכלת? כ"א אדר תשע"ז / 19 במרץ 2017

מותר לעשות כן בלי שום חשש.

אם בדיעבד עשה אשכנזי התרת נדרים לאכילת קטניות מה דינו? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

לא הועיל לו כלל, ואסור לו לאכול קטניות.

לגביי הלכות פסח: מה לגביי מנהג אבות?
כלומר: אורז שנוקה כהלכה מותר מצד ההלכה כאמור. אולם אם בבית אבא נהגנו שלא לאכול - איך עליי לנהוג? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

אם את ספרדייה, וחשבת שמן הדין אסור לך לאכול אורז, את רשאית לשנות את המנהג. ואם חשבת שהמנהג הוא בתורת חומרא, אי אפשר לבטלו אלא על ידי התרת נדרים.

לגבי אישה שבאה ממשפחה מרוקאית, שנהגו מזמן קדמון שלא לאכול קטניות, כמו כל המרוקאים לפי עניות דעתי. וכעת נשאה לטוניזאי שאין לו החומרה הזאת, מה תעשה, התרת נדרים? כ"ז אדר ב תשע"ו / 6 באפריל 2016

לאחר שנשאה למי שנוהג היתר בקטניות, רשאית לנהוג כמנהג בעלה

בהמשך למה שכתבתם בנוגע לאכילת אשכנזי אצל ספרדי האם יש לחשוש לקטניות...
​ספרדי המתארח אצל אשכנזי ולא בטוח האם הבשר הינו חלק, מה יעשה במקרה זה? כ"ה אדר ב תשע"ו / 4 באפריל 2016

לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אם יש צורך לאכול מהבשר, רשאי לאכול ממנו, מפני שיש ספק שמא הבשר חלק, ושמא הלכה כהמכשירים את הבשר אף שאינו חלק

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום רביעי, ליל יום חמישי, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

עשרה בטבת בערב שבת

ביום שישי הקרוב, יחול יום עשרה בטבת, שהוא היום שבו אנו מתענים (צמים) בכל שנה ושנה, עד שיבוא משיח צדקינו. מפני שביום זה, סמך מלך בבל על ירושלים, כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל, (פרק כד), "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת), בֶּעָשׂוֹר לַח......

לקריאת ההלכה