הלכה ליום חמישי י"ט טבת תשפ"ב 23 בדצמבר 2021

המסתפק אם בירך ברכה אחרונה

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של "ספק ברכות להקל", שמכיון שיש איסור לברך ברכה לחינם, (ועוד שאיסור זה הוא מן התורה), לכן המסתפק אם בירך על מה שאוכל אם לאו, אינו חוזר ומברך מן הספק, ורשאי להמשיך לאכול ממה שלפניו, הואיל ואיסור אכילה בלא ברכה אינו אלא מדרבנן, וספק דרבנן להקל.

ולאור כל זאת נתבאר, שהמסתפק אם בירך ברכת המזון אם לאו, ואכל ושבע, חייב לחזור ולברך ברכת המזון מן הספק, הואיל וברכת המזון חיובה מן התורה, ודוקא בברכות שהן מדרבנן אנו פוסקים שספיקן להקל, אבל ברכה שחיובה מן התורה, ספיקה להחמיר, כשאר דיני התורה שספיקן להחמיר.

ברכת "מעין שלוש"
נחלקו רבותינו הראשונים לענין ברכת "מעין שלוש", שהיא הברכה שאנו מברכים לאחר אכילת פירות משבעת המינים, כגון ענבים וכדומה, האם עיקר חיובה הוא מן התורה או אינו אלא מדרבנן. ויש השלכה הלכתית ברורה למחלוקת זו, שאם נאמר שחיוב ברכת מעין שלוש הוא מן התורה, נמצא שהמסתפק אם בירך ברכת מעין שלוש או לא, חייב יהיה לחזור ולברך מן הספק, כדין המסתפק אם בירך ברכת המזון, שהרי "ספק דאוריתא להחמיר". אולם אם אין חיוב ברכת מעין שלוש אלא מדרבנן, חזר דין ברכת מעין שלוש לדין שאר הברכות שאין חיובן אלא מדרבנן, ולכן מן הספק לא יחזור לברך שוב ברכת מעין שלוש.

דעת מרן השלחן ערוך
ולהלכה, דעת מרן השלחן ערוך שאין חיוב ברכת מעין שלוש אלא מדרבנן, ועל כן מעיקר הדין במקום ספק אם בירך ברכת מעין שלוש אם לאו, אינו חוזר ומברך ברכת מעין שלוש.

הדין למעשה
אולם מכיון שדבר נדון זה שנוי במחלוקת הפוסקים, שיש אומרים שחיוב ברכת מעין שלוש הוא מן התורה, לכן מהיות טוב נכון להחמיר, שכל שמסתפק אם בירך ברכת מעין שלוש אם לאו, יחזור לאכול עוד מאותו הדבר שאכל ממנו קודם, עד שיתחייב שנית בברכת מעין שלוש, ויוכל לברך ולפטור גם את מה שאכל קודם לכן, ותבא עליו הברכה.

צריך שיאכל וישבע
ומובן שכל מה שנחלקו הפוסקים בדין ברכת מעין שלוש אם חיובה הוא מן התורה או מדרבנן, אינה אלא במקום שאכל ושבע ממה שאכל, שאז יש מקום לומר שנתחייב בברכה מן התורה, כמו שנאמר "ואכלת ושבעת וברכת", אבל אם לא שבע ממה שאכל, אין כאן חשש חיוב ברכה מן התורה, וכדין מי שאכל פת לחם ממש ולא שבע ממה שאכל, שאינו חייב בברכת המזון אלא מדרבנן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה