הלכה ליום רביעי י"ב אדר תשפ"ד 21 בפברואר 2024

ברוך שפטרני מעונשו של זה

שאלה: האם נכון הדבר שביום שהבן נעשה בר מצוה, על אביו לברך "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה"? והאם יש לנהוג כן גם כאשר הבת נעשית בת מצוה?

תשובה: במדרש רבה (פרשת תולדות) אמר רבי אלעזר, צריך אדם לטפל בבנו עד שלש עשרה שנה, מאכן ואילך צריך שיאמר "ברוך שפטרני מעונשו של זה". וכן כתב תלמיד מהר"ם בספר תשב"ץ, "יש לו לאדם לטפל עם בנו עד י"ג שנה, מכאן ואילך צריך לומר, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה". וכן בספר מהרי"ל כתב: "מהרי"ל (הוא רבינו יעקב מולין, שרוב מנהגי אשכנז מיוסדים על פי דרכו, ודבריו מובאים תדיר בדברי הרמ"א), בזמן שנעשה בנו בר מצוה וקרא בתורה, בירך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר פטרני מעונשו של זה". וכן הובאה ברכה זו עוד בדברי גדולי הפוסקים, "בשם ומלכות", כלומר, עם הזכרת שם ה' ככל הברכות כולן.

אולם רבינו הרמ"א בספרו דרכי משה (סי' רכה) הביא דברי המהרי"ל והמדרש רבה שהזכרנו, וכתב, "אך לא מצאתי ברכה זו בגמרא, וקשה עלי שיברכו ברכה שלא נזכרה בגמרא". כלומר, מאחר וברכת ברוך שפטרני לא הוזכרה בגמרא, בודאי שלא נוכל לברך ברכה זו "בשם ומלכות", אף שהובאה במדרשים ובדברי הרבה פוסקים. וכמו שכבר כתב הרא"ש (פ"ח דבכורות), שלא מצינו שמברכים שום ברכה שלא נזכרה במשנה או בגמרא, כי אחר שסידרו רב אשי ורבינא את הגמרא, לא נתחדשה שום ברכה. (ויש לכלל זה השלכות הלכתיות רבות).

ולפיכך פסק הרמ"א בהגה, שאמנם יש לברך ברכה זו ביום הבר מצוה, וכמנהג מהרי"ל, אך יש לברכה בלא שם ומלכות, כלומר, יאמר האב "ברוך שפטרני מעונשו של זה". ופירוש הברכה, שעד עתה היה האב נענש בתוקף על כל מעשי בנו, כי הוא האחראי על מעשיו, לחנכו בדרך התורה. ומעתה הבן אחראי על מעשיו, שכבר גדל ונעשה בן ישראל לכל דבר, ואין האחריות מוטלת כל כך על אביו כאשר היתה מקדם. ויש מפרשים שהכוונה היא להיפך, שעד שגדל הבן, הוא עלול להענש בעון אביו, כי לעתים הבנים הקטנים נענשים בעוון ההורים שלהם, מה שאין כן אחר שגדלו, שוב אינם נענשים אלא מחמת מעשיהם. (וראה מה שפלפל בזה מרן רבינו הגדול זצוק"ל בס' הליכות עולם ח"ב עמוד ר).

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שנראה ברור שאף ביום שנכנסת בתו לעול מצות, כלומר, ביום הגיעה לגיל שתים עשרה שנים ויום אחד, יברך בלא שם ומלכות, "ברוך שפטרני מעונשה של זו".

ולסיכום: ביום בו הבן או הבת נכנסים לעול מצות, על האב לברך בלא הזכרת שם השם, "ברוך שפטרני מעונשו של זה". (ובספר בן איש חי הוסיף, שנכון שיהרהר את הזכרת שם ה' ומלכות, כלומר, ה' אלהינו מלך העולם, בלבו, אך לא יזכר שם השם בפיו).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה