בשבת שלפני הפורים מוציאין שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע, ובספר השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". ונחלקו רבותינו הראשונים אם חובת קריאת פרשת זכור היא מן התורה או מדרבנן, שדעת הרמב'ם והסמ"ג (ספר מצוות גדול) שקריאת פרשת זכור היא מדרבנן, ולעומתם דעת התוספות (ברכות יג.) והראש (ברכות מז:) והחינוך (מצוה תר"ג) ועוד ראשונים רבים שקריאת פרשת זכור היא מצות עשה מן התורה שצותה לזכור מעשה עמלק, ומתבאר בדברי הפוסקים שהמצוה היא לזכור מעשה עמלק על ידי קריאת מעשה עמלק מתוך ספר תורה.
והטעם שתקנו קריאת פרשת זכור דוקא בשבת הסמוכה לפורים, כתב רש"י (מגילה כט.) כדי להסמיך מעשה המן למעשה עמלק.
מכיון שיש בידינו הלכה, שמצוות צריכות כוונה (בשולחן ערוך סימן ס' סעיף ד') יש להזהר לכוין בזמן שמיעת פרשת זכור לצאת ידי חובת מצות זכירת עמלק ומחייתו, וכן חובה על הקורא בתורה לכוין להוציא את הקהל ידי חובתם.
ישנה מחלוקת הפוסקים אם נשים חייבות לשמוע פרשת זכור, שדעת החינוך (תרג.) ועוד פוסקים שכיון שעיקר טעם המצוה כדי להלחם בעמלק, ונשים בדרך כלל אינן שותפות באופן פעיל במלחמה, לכן אינן חייבות בשמיעת קריאת פרשת זכור, אך דעת הרבה פוסקים שגם נשים חייבות במצוה זו, וכן המנהג ברוב קהילות ישראל, ולכן המחמירות לבוא לעזרת נשים לצאת ידי חובת קריאת פרשת זכור תבא עליהן ברכה, ורק אשה שיש לה ילדים קטנים שאי אפשר לעזבם לנפשם מבלי מי שיפקח עליהם יכולה לפטור עצמה משמיעת קריאת פרשת זכור.
ומותר להוציא ספר תורה במיוחד לנשים לקרוא להן פרשת זכור בלא ברכה.
