הלכה ליום חמישי כ"ט שבט תשפ"ה 27 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בלמס בן עזיזה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הקם בבוקר ונצרך לנקביו

לשאלת רבים: הקם בבוקר, ונצרך לבית הכסא (לחדר השירותים), האם יטול ידיו תחילה, ויברך "על נטילת ידיים", ואחר כך ילך להתפנות, או שידחה את נטילת  הידיים לאחר מכן?

תשובה: הדבר ברור, שמי שהיה נצרך לנקביו באופן שאינו יכול להשהות עצמו (להתאפק) במשך מעט יותר משעה (שיעור הילוך פרסה, כלומר, שבעים ושתים דקות), אינו רשאי להזכיר בפיו שום דבר שבקדושה, ובכלל זה, שבודאי שאינו רשאי לברך "על נטילת ידיים", עד שיתפנה. ועל כן עלינו לדון בשתי שאלות. ראשית נבאר, מה הדין כאשר נזקק לבית הכסא, אך יכול להשהות עצמו במשך שבעים ושתים דקות. האם יטול ידיו ויברך ואחר כך יתפנה. ושנית, אם אינו יכול להשהות עצמו, האם יטול ידיו בלא ברכה, ואחר כך יתפנה, ואחר כך יברך "על נטילת ידיים", ו"אשר יצר", או שטוב יותר לדחות את הנטילה עד לאחר שיתפנה.

והנה ביארנו כבר בהלכה הקודמת, שמעיקר הדין, אין חובה ליטול ידיים מיד כאשר קם משנתו בבוקר, ורשאי מעיקר הדין להתלבש תחילה, ואחר כך ליטול את ידיו. ועל כן הדבר ברור, שאם נצרך לנקביו עד כדי שאינו יכול להשהות עצמו במשך שבעים ושתים דקות, שאז מחוייב לנהוג כפי שורת הדין, ולהתפנות בתחילה, ואחר כך יטול את ידיו ויברך "על נטילת ידיים", ו"אשר יצר". וכן כתב המשנה ברורה (בסימן א), שאף שלדברי הזהר הקדוש יש להזדרז מאד בנטילת ידיים של שחרית, מכל מקום חלילה לעבור על איסור ממש, שלא להתפנות, בכדי למהר את הנטילה, אלא יתפנה תחילה, ואחר כך יטול ידיו.

וכאשר נצרך לבית הכסא, אבל יכול להשהות עצמו שבעים ושתים דקות. יש אומרים, שיטול ידיו תיכף בקומו משנתו, ולא יברך על נטילה זו, ואחר כך יכנס לבית הכסא, ואחר כך יטול ידיו שנית,  ויברך "על נטילת ידיים", ו"אשר יצר". וכן פסק הגאון המשנה ברורה, שבכדי לצאת ידי חובת כל השיטות, יטול ידיו מיד בקומו משנתו, ואחר כך יתפנה, ואחר כך יטול ידיו שוב ויברך "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר". והנוהג כדבריו, בודאי שיש לו על מה שיסמוך. 

אולם רבינו הרמב"ם בתשובה (פאר הדור סימן קד), כתב, שיש לברך את ברכת "על נטילת ידיים" דוקא בסמוך לנטילה. והמברך לאחר זמן, הרי זו ברכה לבטלה. ולפי דבריו, הנוהג כדברי המשנה ברורה, יש לחוש שמברך ברכה לבטלה, שהרי כבר נטל ידיו בתחילה, וכעת כשנוטל ידיו שנית, אין זו הנטילה שעליה ראוי לברך "על נטילת ידיים", כי אין זו נטילת ידיים "של שחרית" שעליה תיקנו את ברכת "על נטילת ידים". ולכן יש אומרים שיטול ידיו, ויברך על הנטילה, ורק אחר כך יכנס לבית הכסא.

ומנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבכל אופן יכנס בתחילה בקומו משנתו לבית הכסא, ואחר כך יטול ידיו, ויברך "על נטילת ידיים", וכן יוכל לברך ברכת "אשר יצר". שהרי מעיקר הדין בודאי שאין חשש אפילו ללבוש בגדיו לפני נטילת ידיים, וכפי שביארנו כבר, וכל שכן שאין חשש במה שהולך להתפנות לפני נטילת ידיים. ולכן יתפנה תחילה, ואחר כך יטול ידיו בברכה, כדת וכדין.

ולסיכום: הקם משנתו, וצריך להתפנות לנקביו, אם אינו יכול להשהות עצמו שיעור של שבעים ושתים דקות, יכנס מיד לבית הכסא להתפנות, ואחר כך יטול ידיו, ויברך "על נטילת ידיים". ואז יוכל לברך גם ברכת "אשר יצר". ואם יכול להשהות עצמו שיעור של שבעים ושתים דקות, יש אומרים שיטול ידיו תחילה, בלא ברכה, ואחר כך יתפנה, ואז יטול ידיו שנית, ויברך "על נטילת ידיים". ויש נוהגים ליטול ידיו בברכה, ואחר כך ילך לבית הכסא. ויש אומרים שלעולם יכנס בתחילה לבית הכסא, ואחר כך יטול ידיו, ויברך "על נטילת ידיים", וכן יברך ברכת "אשר יצר".

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
בבית שלנו יש נטילת ידיים רק בשירותים או במטבח, במטבח לעיתים קרובות ישנם כלים מהלילה.
למיטב ידיעתי יש בעיה לטול נטילה של שחרית על גבי כלים, לכן כיצד על בני ביתי לנהוג בנטילה ובברכה?
ישר כוח י"ד אדר תשפ"ב / 15 בפברואר 2022

אפשר ליטול על גבי הכלים.

שלום,
בבית שלנו יש נטילת ידיים רק בשירותים או במטבח, במטבח לעיתים קרובות ישנם כלים מהלילה.
למיטב ידיעתי יש בעיה לטול נטילה של שחרית על גבי כלים, לכן כיצד על בני ביתי לנהוג בנטילה ובברכה?
ישר כוח י"ד אדר תשפ"ב / 15 בפברואר 2022

אפשר ליטול על גבי הכלים.

האם לומר אי בחיריק או אי בצירה אפשר להתקיים י"ג תמוז תשפ"א / 23 ביוני 2021

מנהג הספרדים לומר אי בצירי. תבורך,  

הקם משנתו בבוקר ונוטל ידיו מתי מברך על נטילת ידים? 

והאם יכול לברך אחר זמן? (מברך עם ברכות השחר) כי כך נהגנו עד היום. כ"ד אב תשע"א / 24 באוגוסט 2011

שלום רב!

יש לברך מיד אחר הנטילה, ולא לאחר מכן. שכן הוא המנהג הנכון יותר.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה