הלכה ליום רביעי כ"ח שבט תשפ"ה 26 בפברואר 2025

לבישת בגדים לפני נטילת ידים של שחרית

שאלה: האם חובה ליטול ידים בבוקר מיד כאשר קמים מן המיטה, או שמותר להתלבש ולהתארגן, ורק אחר כך ליטול ידים?

תשובה: ביארנו בעבר באופן כללי את חיוב נטילת ידים כאשר קמים בבוקר, שיש ליטול (לרחוץ) את הידיים, שלוש פעמים בכל יד לסירוגין, יד ימין תחילה, ואחר שמאל, ואחר כך שוב יד ימין וכן הלאה.

ויש ליטול את הידיים מכלי שיש בו מים, ואין להסתפק בנטילת ידים מהברז בלבד.

ועתה נבאר, האם יש חיוב ליטול ידים תיכף כאשר קם משנתו, או שניתן להשהות מעט את הנטילה.

דעת המקובלים שיש למהר ליטול ידיים
הנה ביארנו כבר (בטעם השני של דין נטילת ידים), שעל פי דעת הזהר הקדוש, ובעקבותיו כל רבותינו המקובלים, שורה רוח רעה על ידיו של האדם בקומו משנתו, משום שהשינה היא מעט מן המוות, וממשיכה רוח רעה לשרות על ידי האדם הניעור משנתו, עד שיטול ידיו כדת וכדין. ומבואר עוד בזהר הקדוש (בראשית דף נג ע"ב), שאותה רוח טומאה, שורה על דבר שהאדם נוגע בו בקומו משנתו. כלים, בגדים, או דברי מאכל ומשקה. ולכן הזהירו רבותינו המקובלים, שימהר אדם בקומו משנתו ליטול את ידיו תיכף ומיד. ועוד היו חסידים ואנשי מעשה, שנהגו להניח סמוך למיטתם כלי עם מים, והיו נוטלים ידיהם מיד בקומם משנתם בעודם על מטתם. ובספר ילקוט יוסף, הזכיר שהגאון מהר"ר שמואל סאלנט, רבה של ירושלים, היה מדקדק בענין זה.

דעת הפוסקים שאין לחוש לרוח רעה בזמן הזה
אולם למעשה, נהגו רבים וטובים, ליטול ידיהם לאחר שהתלבשו כבר בבגדיהם, והטעם שאין אנו חוששים לדברי הזהר הקדוש, הוא משום שרוח רעה שהיתה נפוצה בזמן רבותינו חכמי הש"ס, אינה עומדת בתוקפה בזמן הזה, כמו רוב עניני הסגולות ודברים נסתרים, שכחש כחם מאד עם ירידת הדורות הלוך וחסור, שכל הכוחות הרוחניים הולכים ומתפוגגים ואינם ניכרים כמו בדורות הראשונים. והגאון מהרש"ל, בספר "ים של שלמה" (חולין סי' לא) כתב גם כן, שאין לחוש כלל לרוח רעה בזמנינו, (והזכרנו דבריו במקום אחר), ולפיכך אין אנו נזהרים כל כך בדבר זה. ורק לענין נגיעה בדברי מאכל ומשקה, יש להזהר שלא לגעת בהם לפני נטילת ידיים.

דברי הבן איש חי והפולמוס סביב דבריו
גם הגאון רבינו יוסף חיים, בעל ספר בן איש חי, כתב בספרו "עוד יוסף חי" שנדפס אחר פטירתו, שהטעם שאין אנו נזהרים ליטול ידיים מיד בקומינו ממטתינו, הוא משום שאין רוח רעה שורה על כלים ובגדים, אלא על דברי מאכל ומשקה בלבד.

והרב הראשי לישראל, הרה"ג רבי יצחק נסים ז"ל, בספרו "יין הטוב", הקשה על דברי הבן איש חי, שהרי בזהר הקדוש מבואר בפירוש שרוח רעה שורה גם על בגדים וכלים, ולא רק על מאכלים. ולפיכך הסיק, שאחד מהתלמידים הוסיף הוספות בדברי הגאון רבי יוסף חיים אחר פטירתו, ולפיכך אין לסמוך על פסקיו שנדפסו אחר מותו.

ומרן הרב זצ"ל, חלק על דבריו, שכן ידוע שספר "עוד יוסף חי" הודפס על ידי נאמן ביתו של רבינו יוסף חיים, הלא הוא הרה"ג רבי בן ציון חזן ז"ל, גבאי בישיבת פורת יוסף, והוא היה מוחזק לאיש תלמיד חכם צדיק וישר, וחלילה לחשוד בו שסילף את דברי רבו הגאון רבי יוסף חיים. ובשנים שהיה יושב בישיבת פורת יוסף, היה יושב עם בני הישיבה, ובהם מרן הרב זצ"ל, ומאריך בסיפורי מופת על הנהגתו הקדושה של מרן הבן איש חי, והחדיר יראת ה' בלב כל שומעיו כאשר חרדת קודש ניכרת על פניו. ועל כן, בודאי שיסוד דברי הבן איש חי, הוא משום שבזמן הזה הרוח רעה חלשה יותר, וכמו שנתבאר, ועל כן להלכה מותר ליטול ידיים בבוקר לאחר לבישת הבגדים.

ולסיכום: מותר להתלבש בבוקר לפני נטילת ידיים. וחסידים ואנשי מעשה היו נוהגים ליטול ידיהם מיד בקומם משנתם, לתוספת טהרה. (ומכל מקום נכון להזהר שלא לגעת בעינים ובשאר נקבי הגוף, עד שיטול ידיו). וכן יש נזהרים שלא ללכת בבוקר לפני נטילת ידיים ארבע אמות (כשני מטר), ומעיקר הדין, גם בזה אין חיוב להחמיר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להתפנות לפני נטילת ידיים? י"ג אדר תשפ"ב / 14 בפברואר 2022

מותר, רק יזהר לא לגעת בנקבי הגוף, כגון בעיניים או בפה וכו'. 

בקשר לנטילת ידיים  - כתבתם כי אם יש מעט צבע על ידיו וכו' , מה הדין כאשר יש צבע על רוב ידיו ואינו יכול להסירו ? או קשה להסירו ? האם הנטילה לא עולה לו ? א' תמוז תשע"ז / 25 ביוני 2017

לא עלתה לו נטילה. והכוונה לצבע שיש בו ממשות, כמו צבע של קירות

מה עושים שילד קטן קם באמצע הלילה כמה פעמים מחלום רע, האם צריך ליטול ידים? כ"א סיון תשע"ז / 15 ביוני 2017

לגבי הילד, אין צריך ליטול לו ידיים. וגם ההורים, אם אינם נוגעים באף או בפה, אינם צריכים ליטול ידיים, רק ירגיעו את הילד ותערב שנתו ויקום לחיים טובים ולשלום.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה