הלכה ליום רביעי כ"ב אדר תשס"ו 22 במרץ 2006

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים בן כוכבה

הוקדש על ידי

חברה

ברכת מעין שלוש על היין ועל עוגה

בהלכה הקודמת ביארנו, שעל כל דבר שהוא משבעת המינים מברכים ברכת "מעין שלוש", שהיא ברכה אחת הכוללת בתוכה שלוש ברכות ולפיכך נקראת בשם זה.

לפיכך על פירות שבעת המינים שאכל מהם שיעור כזית בתוך זמן כדי אכילת פרס, (שהוא כעשרים ושבעה גרם בתוך שבע וחצי דקות) מברך ברכת "על העץ ועל פרי העץ". ועל עוגות ועוגיות וכל דבר שברכתו בורא מיני מזונות מברך ברכת "על המחיה ועל הכלכלה". (חוץ מן האורז שברכתו בורא מיני מזונות וברכתו האחרונה היא בורא נפשות רבות).

על יין מברך ברכה אחרונה "על הגפן ועל פרי הגפן", אלא ששיעור החיוב בברכה אחרונה במשקין הוא שונה משיעור החיוב באוכלין. ושיעור החיוב לברכה אחרונה במשקין, הוא שיעור רביעית, שהוא שיעור של כשמונים וששה (וקצת יותר) מ"ל (cc) בתוך זמן כדי שיעור שתיית רביעית, שהוא שיעור מצומצם של שתים או שלוש לגימות, ולכן כל ששתה שיעור כזה של יין בזמן קצר, וכגון ששתה שמונים וששה מ"ל בבת אחת בלי הפסק בין לגימה ללגימה, צריך לברך ברכה אחרונה "על הגפן ועל פרי הגפן". ואם שתה כשיעור הנ"ל ממשקין אחרים, כגון מיץ תפוזים, מברך ברכת "בורא נפשות רבות" וכפי שהתבאר בהלכה הקודמת, שעל כל דבר שאינו משבעת המינים מברך ברכה אחרונה ברכת בורא נפשות. (וגם נתבאר שכל מיני הדגן שברכתם המוציא או בורא מיני מזונות, גם הם נכללים בשבעת המינים.)

כל שיעורי המאכלים, כגון "כזית" "כביצה" "כדי אכילת פרס" וכדומה המובאים במסגרת זו, הם על פי דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, בין לספרדים ובין לאשכנזים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה