הלכה ליום שני ז' אייר תשפ"ה 5 במאי 2025

מידת הכעס – מערבל בטון

שנינו בפרקי אבות (פ"ד מ"ד), "רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוי שפל רוח". ושיפלות הרוח עליה דיברו רבותינו, היא הענווה, שכל אדם שאינו מתנהג בענווה, מלבד מה שיחטא בחטא הגאווה, שהוא עון בפני עצמו, עוד הוא עלול מתוך כך להגיע לכל העבירות שבתורה.

ומכלל העוונות שיגיע אליהם האדם המתנהג בגאווה, היא מדת הכעס, שהיא מדה מגונה מאד. וכבר אמרו רבותינו, (בנדרים כב:) "כל הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו", שמתוך כעסו הוא ממש יוצא מדעתו, ועושה מעשים שלא היו עולים על דעתו בשעה שהיתה מיושבת עליו. וכגון מי שנכנס בריב עם אשתו ובני ביתו, ומתוך כך הוא מוציא מפיו דברים לא הגונים, וכל זה ברגע אחד של רוח שטות, ומכח אותם המילים הפוגעות, יצטרך לטרוח אחר כך ימים ולילות לתקן את מה שקלקל.

ובספר כל בו ( סימן מא, הביאו מרן הבית יוסף בסוף סימן רצט) כתב, מעשה באדם אחד, שהיה מוכה שחין מכף רגלו ועד קדקדו, וכל גופו היה מלא פצע וחבורה ומכה טריה, ואשתו הלכה במוצאי שבת אחד כמנהג כל נשות שכונתה, לשאוב מים מן הבאר, לחממם לשתיה, וכמו שאמרו (במסכת שבת דף קיט:), "חמין במוצאי שבת, רפואה". ונזדמנה לה בארה של מרים (שלפעמים היא מתגלגלת במקומות שונים). ומילאה האשה כד מן המים ההם, ונתעכבה בדרכה הרבה מחמת כובד המים, וכשבאה אצל בעלה, כעס עליה מאד, וצעק עליה, ומרוב פחדה ממנו, נפל הכד משכמה וישפכו המים. ורק מעט טיפות מים התיזו על בשרו. ובכל מקום שנגעו המים בבשרו נרפא השחין, ובשרו שב להיות כבשר של ילד קטן. ואילו לא היה כועס, היה שותה מן המים ההם, והיה נרפא לגמרי.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל סיפר מעשה בענין זה:

היה אדם אחד, שהיה לו מערבל בטון ברשותו, והיה עובד עם המשאית הזו. היה לו לאדם זה סימן על צד הכביש בסמוך לביתו, שזהו מקום החניה שברשותו, ואסור לאדם אחר לחנות שם.

יום אחד, הגיע לביתו, והנה הוא רואה מכונית אחת יפה והדורה חונה במקום החניה שלו. כעס כעס גדול, אמר בלבו, מי הוא זה החצוף שחנה במקום שלי? מיד הביא את המערבל שלו, והקריבו אל המכונית היפה, והמטיר עליה טיט ממשאיתו, "מבית ומחוץ תצפנו". נכנס לביתו, והנה כולם קבלו אותו באיזה כבוד! שאל אותם, מה קרה? אמרו לו, ידענו שהיום הוא יום ההולדת שלך, והפתענו אותך, קנינו לך מכונית מפוארת והנה היא סמוכה לבית!

ממעשים אלה אנו למדים, כמה נורא הוא הכעס, שמוציא את האדם מן העולם, ועל ידו פועל האדם פעולות שבסופו של דבר פוגעות בו עצמו.

לכן יזהר כל אדם, לסלק ממנו מדת הכעס, לאט לאט, עד שיהיה שליו ורגוע בכל מעשיו ודרכיו, ושלום לו ולבני ביתו.

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה