הלכה ליום חמישי כ"ח אב תשע"ט 29 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ירוחם בן אליעזר ז"ל

לעילוי נשמת אבי מורי ועטרת ראשי שלמה ראובן בן ירוחם ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדו יואב

לא לאכול בשבת

שאלה: האם יש איסור על פי ההלכה להתחיל את סעודת שבת (של הבוקר) בצהריים?

תשובה: כבר ביארנו בדין "מצות עונג שבת", כי יש חיוב גמור לענג את השבת באכילה ושתיה. וכמו שנאמר בספר ישעיה (פרק נח) "וקראת לשבת עונג". לפיכך אסור להתענות (לצום) ביום השבת שהרי בכך מתבטלת מצות עונג שבת.

ובגמרא במסכת פסחים (דף יב:) אמרו שכל מי שאינו טועם כלום עד שעה שישית מהיום (שהיא אמצע היום) דומה כמי שזורק אבן לחמת במה שאוכל אחר כך. כלומר, שאם מאחר את ארוחת הבוקר עד אמצע היום, הרי אכילה זו אינה בריאה. ולכן כתבו הפוסקים שאף בימות החול אין לאדם לאחר את סעודתו עד יותר משש שעות מהבוקר. וכן כתב מרן השלחן ערוך (בסימן קנז). ומכאן אנו למדים שאף בשאר ימות החול, אין לאחר את סעודת הבוקר כל כך, אלא יזהרו לאכלה קודם חצות היום, כלומר קודם שעה שישית.

ובתלמוד ירושלמי אמרו רבי אחא ורבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא, אסור להתענות בשבת עד שש שעות. וכן פסקו הרי"ף והרא"ש (בפ"ק דשבת) וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן רפ"ח). וכמובן שבכל דינים אלו אין כל חילוק בין אנשים לנשים, כי הכל חייבים במצות עונג שבת.

ולאור האמור, כתב הטורי זהב, שאותן קהילות שהיו נוהגים בהן להתענות בימי שבת עד חצות היום בכדי לבטל גזירות שנגזרו עליהם, לא כדין הם עושים, שהרי על ידי כן מבטלים עונג שבת.

אולם אם יודע אדם, שמסיבה כל שהיא לא יוכל לאכול קודם חצות היום ביום שבת, יזהר לטעום משהו בבוקר, כגון שישתה מים או קפה או תה, ועל ידי כן נמצא שאינו בתענית. וכן כתב הפרי מגדים. וכן צריך לנהוג גם ביום ראש השנה ושמחת תורה, כאשר יודע שלא יספיק לסעוד עד חצות היום. ומכל מקום בימי שבת צריך לסיים את הסעודה די מוקדם, כדי שיוכלו אחר כך לסעוד את הסעודה השלישית.

בימים אלו זמן חצות היום בארץ ישראל הוא בערך כעשרים דקות לפני השעה אחת בצהרים. ובלוחות שנה מהודרים זמן זה מופיע מידי שבוע בשבוע.

שאלות ותשובות על ההלכה

ניתן לאכול מיני מזונות לאחר הקידוש בבוקר, כך שאתה שבע,
ואז לקיים את הסעודה השנייה בצהריים לאחר חצות היום, היות ולא היית רעב.
רק להשאיר קצת מקום לסעודה שלישית 'קלה'.
אני טועה? ג' אדר ב תשע"א / 9 במרץ 2011

שלום רב!

חובה לאכול פת לחם בשבת בסעודה השנייה,
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני גר בחו"ל ופה נוהגים להתחיל מיניין מאוחר בסביבות 9 בבוקר מסיימים בין 11:30 ל 12 לפנה"צ – זריחה בסביבות 7 בבוקר, האם מותר לי גם לאכול מזונות בבוקר לפני? ג' אדר ב תשע"א / 9 במרץ 2011

שלום רב!

אסור לאכול עוגות וכדומה לפני התפלה,
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה