הלכה ליום שני ז' כסלו תשפ"א 23 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים ששון בן מרגלית

הוקדש על ידי

המשפחה

טלטול שמיכה חשמלית ומאוורר בשבת

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת בשמיכה חשמלית, או שיש איסור להזיזה בשבת מצד איסור "מוקצה"? וכן, האם מותר להטות בשבת את המאוורר לכיוון אחר?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כמה דינים בענין איסור "מוקצה" בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכאשר נבא לנדון השאלה, עלינו לברר, מצד איזה סוג מוקצה, שייך לאסור הוזזת מאוור או שמיכה חשמלית בשבת.

והנה מצד איסור "מוקצה מחמת גופו", בודאי שאין לאסור, שהרי מוקצה מחמת גופו, הוא דבר שאינו "כלי", וגם אינו מיועד לשימוש כלשהו בשבת. אבל המאורר, וכן השמיכה, נחשבים "כלים", והם בהחלט עשויים להשתמש בהם בשבת.

אולם יש לדון מצד "כלי שמלאכתו לאיסור". שכן אסרו רבותינו לטלטל בשבת כלים המיועדים למלאכה האסורה בשבת, כגון מעדר, מגריפה, איזמל, פטיש, שהואיל והם עשויים למלאכה האסורה בשבת, אסור לטלטלם. והרי ידוע שאסור בשבת להפעיל מאוורר. וכן אסור בשבת להפעיל שמיכה חשמלית. ולפי זה נראה לכאורה לאסור לטלטלם בשבת.

והנה התוספות (במסכת שבת דף לו.) כתבו, ש"נר", העשוי להדליק בו, נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור, שהרי אסור להדליקו בשבת. אולם הגאון רבי עקיבא איגר הביא שהרשב"א ועוד מרבותינו הראשונים, כתבו שנר אינו נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור. כי כלי שמלאכתו לאיסור, הוא כלי, שמשמש בעצמותו למלאכת איסור על ידי טלטולו, כמו פטיש ואיזמל, אבל דבר שהפעלתו היא באיסור, אך הוא אינו משמש לאיסור, אינו נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור. (ומכל מקום, את הנר אסור לטלטל מצד דין אחר, שהוא נחשב ל"בסיס לדבר האסור", וענין זה יתבאר בעזרת ה' בהזדמנות אחרת).

ומעתה נראה, שהשמיכה החשמלית, וכן המאוורר, אינם נחשבים למוקצים בשבת, כיון שאינם כלים שמלאכתם לאיסור, רק הם מופעלים על ידי דבר האסור בשבת. וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, והגאון רבי משה פינשטיין, שדבר המופעל על ידי כח חשמל, אינו נחשב בהכרח למוקצה, אלא אם הוא עשוי למלאכת איסור, כגון מקדחה וכיוצא בזה. ולכן מותר בשבת לטלטל מאוורר, בכדי להפנותו לכיוון אחר, וכן מותר לטלטל שמיכה חשמלית בשבת.

ומטעם זה, ומעוד טעמים אחרים, כתב מרן רבינו הגדול זצוק"ל, שיש להקל לאדם כבד שמיעה, לטלטל בשבת את מכשיר השמיעה שבאזנו, כיון שמכשיר זה אינו מוקצה, אף על פי שהוא פועל על ידי כח חשמל.

ולסיכום: מותר להטות בשבת את המאוורר לכיוון אחר, וכן מותר להשתמש בשבת בשמיכה חשמלית שחוברה מערב שבת לזרם החשמל. אולם יש להזהר שלא יתנתק כבל החשמל מן התקע שבקיר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב! אז לכן הלכה למעשה ,המאוורר לא נחשב כלי שמלכתו לאיסור ולא נחשב מוקצה כלל בשבת לפי מרן הרב עובדיה זצ"ל ? אודה באם תוכלו להרחיב.... כ"ז אב תשפ"ב / 24 באוגוסט 2022

כן, דבר שאינו עושה בו איסור, אלא שמופעל על ידי איסור, כמו מאוורר, אין בו איסור מוקצה, אך כמובן שצריך להזהר שלא ינתקו אותו מהחשמל. 

שלום, הבניין שלנו מונה 10 דיירים , 7 מהם לא שומרי תו"מ, ביצענו איטום נגד רטיבות בגג שמעל הדירה שלנו, שהוא גג משותף לכולם, היות ולפי ההלכה באיטום גג משותף ,כל הדיירים צריכים להשתתף בתשלום, האם מותר לי לתבוע את החילוניים בבית משפט לעניינים מקומיים ,או חובה קודם לפנות לבוררות? ז' כסלו תשפ"א / 23 בנובמבר 2020

עליך לפנות לבית דין מוכר, שלא יקחו ממך תשלום גבוה עבור שירות פשוט שכזה. הם יזמינו את השכנים ולאחר מכן יתנו לך רשות לפנות לבית משפט.

למה לא נאמר שכל כלי שצריך חיבור לחשמל ובלי החיבור אין אפשרות להשתמש בכלי, נמצא שאם יהודי חיבר את הכלי לחשמל זה יחשב כגמר כלי ולא יצטרך טבילה? ט' טבת תשע"ו / 21 בדצמבר 2015

הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל כבר העלה את הסברא הזו, ומרן זצ"ל הביאה בדבריו. אבל למעשה אין סומכים על זה אלא כסניף להקל בלבד, מפני שיש כנגד זה סברא לומר שהחיבור אינו אלא מעביר זרם, אבל הכלי עומד בפני עצמו גם בלי החיבור.

האם יש דרך כל שהיא לטלטל אופניים חשמליים בשבת כדי שלא יירטבו בגשם ולהכניסם לבית על ידי שניים או לשים ילד עליהם ולהכניסם? ט' טבת תשע"ו / 21 בדצמבר 2015

האופניים הם מוקצה, משום כלי שמלאכתו לאיסור. ומותר לטלטלם על ידי כך שיטול אותם כלאחר יד, כגון ששני בני אדם יתחבו מוט בין חלקי האופניים וכך ישאו אותם למקום אחר.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה