הלכה ליום שלישי א' כסלו תשפ"א 17 בנובמבר 2020

מי שמצא כסף בשבת

שאלה: האם מותר לדחוף בשבת דבר מוקצה, על ידי דחיפה ברגליו? וכגון, מי שמצא בשבת ארנק, האם יוכל לדחפו ברגליו הצידה, בכדי שלא יבא לידי הפסד?

ארנק כסף, הוא מוקצה בשבת
תשובה: הנה נכון הדבר, שארנק כסף הוא מוקצה בשבת. כי המעות, הן בכלל מוקצה מחמת גופו, כגון עצים ואבנים, שאסור לטלטלם בשבת, כיון שאינם כלי, ואינם ראויים לכל מלאכה בשבת. ועתה בראשית דברינו, נעתיק את לשון מרן השלחן ערוך, ואחר כך נסביר דבריו.

דברי מרן השלחן ערוך בענין טלטול בגופו
כתב מרן השלחן ערוך (סימן שיא ס"ח) בזו הלשון: "טלטול בגופו, אפילו לצורך דבר האסור מותר, הילכך, קש שעל גבי המטה, דסתמו מוקצה להסקה, מנענעו בגופו". ופירוש דבריו: קש, הרי הוא מוקצה בשבת, מכיון שהיו רגילים להשתמש בקש לצורך הסקה באש לחימום ובישול. ולכן, הקש הרי הוא מוקצה בשבת, כי הוא מיועד לדבר האסור בשבת. ומכל מקום, מי שבא לשכב לנוח על גבי הקש (כפי שהיו רגילים בזמנם), והקש היה מונח בצורה לא נוחה, מותר לו לדחוף ברגלייו את הקש, או בשאר חלקי הגוף, בכדי להחליק את המצע שיהיה נוח לשכב על גביו.

וטעם הדבר, משום שטלטול "בגופו", כלומר, בשאר חלקי הגוף, אינו נחשב לטלטול מוקצה בשבת. שלא גזרו חכמים איסור טלטול, אלא כשמטלטל בידיו דוקא, אבל כשאינו עושה כן בידיו, אלא ברגליו וכיוצא בזה, אין בדבר איסור.

דין "הקש" בשבת
ובדרך אגב נציין, במה שכתבנו שה"קש" הוא מוקצה בשבת, כיון שהוא מיועד להסקה. הנה כל זה דוקא בזמנם, שהיו רגילים להשתמש בקש להסקה. אבל בזמן שהקש מיועד למאכל בהמה, ורוצים לטלטלו לצורך הבהמה, אין הוא מוקצה בשבת. ובזמן שהקש אינו מיועד לשום צורך, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, כדין שאר עצים ואבנים.

דברי המשנה ברורה בענין טלטול ארנק
ולאור דברי מרן השלחן ערוך הללו, כתב הגאון המשנה ברורה (בסוף סימן רסו), שאף על פי שהמוצא ארנק בשבת, אסור לטלטלו לשום מקום. מכל מקום, מותר לדחוף אותו ברגליו, למקום מוצנע, בכדי שלא יבא אדם אחר ויקחנו. ואף על פי שהגאון חזון איש כתב לחלוק בזה על דברי המשנה ברורה, מכל מקום, לדעת מרן הרב זצוק"ל, העיקר להלכה כדעת המשנה ברורה, שטלטול בגופו, אינו אסור בשבת, אפילו כשעושה כן בכוונה. וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

לאור האמור למדנו, לגבי מה שהזכרנו בהלכות קודמות, שאסור לטלטל בשבת אריזת קמח וכדומה. ולפיכך מי שחפץ להוציא בשבת איזה דבר מהמקפיא, ויש שם אריזת קמח שמסתירה את אותו הדבר, הרי אסור להזיז את אריזת הקמח שהיא בגדר "מוקצה מחמת גופו". ומכל מקום, אם רוצה להזיז את הקמח באמצעות המרפק, הרי הדבר מותר, כי גם זה בכלל טלטול בגופו שאינו אסור בשבת.

ולסיכום: מותר לטלטל מוקצה בשבת, על ידי דחיפה ברגליו. לכן, המוצא ארנק של מעות בשבת, מותר לו לדחוף אותו ברגליו למקום מוצנע, בכדי שאדם אחר לא ימצא אותו וילך לאיבוד.

שאלות ותשובות על ההלכה

ואם הבן שלי הקטן (גיל 8) מצא כסף ומבלי לגעת בו הניח עליו אבן בשבת, שאחרים לא יגלו  ובמוצאי שבת לקח אותו, האם זה מותר לפי ההלכה? ג' טבת תשע"ו / 15 בדצמבר 2015

אסור לטלטל אבנים בשבת. ויש לחנך את הילדים הקטנים שלא לטלטל אבנים בשבת. אבל מאחר וכבר עשה כן, והכסף בידיו, הרי הוא שלכם. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה