הלכה ליום חמישי כ"ח כסלו תשפ"ו 18 בדצמבר 2025

חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון.

הבדלה בבית הכנסת
במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, ואם כן, אין זה משנה אם יבדילו קודם לכן. מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת מיד לאחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת, שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה, רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה, ולא יראו את ההדלקה בבית הכנסת. (כן כתב בספ' אהל מועד שהובא בבית יוסף, וכן כתב המשנה ברורה).

ברוך המבדיל
מי שמדליק נרות חנוכה בבית הכנסת במוצאי שבת, צריך לשים לב, שאמר "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית. ואם שכח לומר "אתה חוננתנו", עליו לומר כעת "ברוך המבדיל בין קודש לחול", שאם לא כן, אסור לו להדליק את הנרות, שהיא מלאכה שאסורה בשבת עד שיאמר "ברוך המבדיל" כפי שלמדנו.

הבדלה בבית
כשמגיע אדם לביתו, יקדים להבדיל על הכוס תחילה, ואחר כך ידליק נרות, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. (ומצות הבדלה היא תדירה, שעושים אותה בכל שבוע). וכן פסקו רבינו הטורי זהב, ועוד.

ויתן לך
רבים נוהגים לומר פסוקי ברכות לאחר ההבדלה "ויתן לך" וכו', וכפי שנדפס בסידורים. וכן נהג מרן זצ"ל. וכתב הגאון רבי יצחק פלאג'י, בספרו "יפה ללב" (סימן אפר"ת), שמנהג מקומינו (איזמיר), להבדיל בבית תחילה, ואחר כך להדליק נרות חנוכה, ואחר כך אומרים את הפסוקים "ויתן לך" שרגילים לאומרם במוצאי שבת לאחר ההבדלה. והביא שכן כתב אביו הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי. וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

זמן רבינו תם
למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם, הוא הדין שאף במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם, מפני שאין זה מנהג טוב ותו לא, אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם, ובפרט שכן דעת מרן השולחן ערוך. וכפי מנהגו הטוב של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שעורר על ענין זה כל ימי חייו, ועורר גם אותנו לכתוב על כך בהלכה יומית, ורבים שמעו בקולו ועליהם תבא ברכת טוב.

ברכת בורא מאורי האש
אין מברכים ברכת "בורא מאורי האש" על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם ההבדלה, או אם טעה והדליק נרות קודם ההבדלה), שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה, ואין מברכים "בורא מאורי האש" עד שיאותו לאורו של נר ההבדלה, כלומר, הנאה מאור הנר, אבל על נר השמש שהוא חול, מותר לברך "בורא מאורי האש".

ויש נוהגים (כמו שהובא בבית יוסף), שמדליקים נר אחד מנרות החנוכה, בלי ברכה, אלא לצורך ההבדלה, ומברכים עליו בורא מאורי האש, ולאחר ההבדלה מכבים אותו וחוזרים ומברכים ומדליקים את נרות החנוכה, מפני שאומרים, שדבר שנעשתה בו כבר מצוה אחת, היא מצוות ברכת בורא מאורי האש, טוב לעשות בו מצוה נוספת, היא מצוות הדלקת נרות חנוכה. אולם לא ראינו לרבותינו שנהגו כן בזמנינו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות חנוכה - הדלקה במוצאי שבת

אורך השיעור: 01:30:29         הורד     (25.90 MB)

עין יעקב - חנוכה

אורך השיעור: 01:19:32         הורד     (17.12 MB)

שמן חנוכה - פרשת וישב תשע"א

אורך השיעור: 00:58:38         הורד     (13.40 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם זכינו בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת ושם גם הבדלה, האם אפשר ו/או נכון - או אסור להדליק שוב בבית? כ"ד כסלו תש"פ / 22 בדצמבר 2019

אין לזה שייכות, וחייב להדליק שוב בביתו,

לגבי נר חנוכה במוצאי שבת כתבתם :"למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם", אם זה חומרה איך מחמירים לחכות לזמן ר"ת ומצד שני מפסידים להדליק בזמן צאת הכוכבים שהוא הזמן לכתחילה לכולי עלמה לא?! האם אפשר להחמיר ולהפסיד מצווה לכתחילה ? (ועוד לדעת הרמב"ם ועודנראה לי, ניתן להדליק רק בחצי שעה אחר צאת הכוכבים דווקה וזמן ר"ת הוא הרבה אחרי זה לא בגדר חומרה שמביא קולה ?!) כ"ג כסלו תשע"ז / 23 בדצמבר 2016

כפי שכתבנו (והסברנו יותר בהלכה שנאמרת בעל פה), מאחר ולדעת רבינו תם, ולדעת רוב הראשונים, ולדעת מרן השלחן ערוך, השבת עדיין לא יצאה, לכן חומרא זו, לנהוג כדעת רבינו תם, חשיבותה גדולה יותר משאר חומרות. ומאחר ומדובר כאן בחילול שבת לדעת רבינו תם, לכן אנו סומכים על דברי הפוסקים שמיקלים להדליק אפילו בשעה מאוחרת, ובפרט שאנו נוהגים כן למעשה, ומברכים על הדלקה זו, ולא חוששים כלל להשיטות שלאחר שתכלה רגל מן השוק אינו יכול להדליק. לכן יש מקום לדחות את המצוה מן המובחר להדליק בצאת הכוכבים, כדי לחוש לדעת רבינו תם ומרן השלחן ערוך בענין צאת השבת.

אבל חכם משאש מתיר לכתחילה בנר חשמל כ"ט כסלו תשע"ה / 21 בדצמבר 2014

ישנם עוד פוסקים שהיקלו בזה, ומרן זצוק"ל דן בדבריהם, והכריע שאין להקל בזה לברך בשם ומלכות על נר חשמל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה