הלכה ליום שלישי כ"ג חשון תשפ"א 10 בנובמבר 2020

הקדמה להלכות מוקצה

בהלכות הבאות נתחיל בעזרת ה' לבאר כמה הלכות הנוגעות לדיני "מוקצה" בשבת. ובראשית דברינו נקדים את טעמי איסור מוקצה, ומה מהותו. (וזאת על פי דברי מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל).

כתב הרמב"ם (הלכות שבת פרק כד) וזו לשונו: אסרו חכמים לטלטל (להזיז) מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו (גזרו) באיסור זה, אמרו, ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא שיחת השבת כשיחת החול, שנאמר, "ודבר דבר", קל וחומר שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה, או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהן, שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו, ונמצא שלא שבת, ובטל הטעם שנאמר בתורה "למען ינוח".

ומבואר בדבריו, כי איסור טלטול מוקצה בשבת הוא גזירת חכמים, שראו שאם יטלטל אדם כל חפציו בשבת, יבא מתוך כך לזלזול גדול בשבת, שיסדר את כל חפציו ויטרח הרבה בשבת, ולא יהיה היכר בין יום שבת ליום חול, ועל ידי כך יתבטל גם טעם מצות השביתה בשבת שצותה התורה  כן "למען ינוח". לפיכך נמנו וגמרו לגזור איסור על טלטול מוקצה בשבת.

טעם נוסף כתב הרמב"ם, שכאשר יטלטל אדם בשבת כלים שמלאכתן לאיסור (כגון מעדר ומגריפה, שעושים בהם מלאכה אסורה בשבת),  אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה. ואיסור עשיית מלאכה בשבת הוא איסור חמור מן התורה כפי שביארנו, ועל כן נכון להרחיק את האדם מאיסור זה. עוד כתב הרמב"ם טעמים נוספים לאיסור מוקצה. והראב"ד נחלק על עליו, וכתב טעם אחר לאיסור מוקצה. אולם אין כאן המקום להאריך בכל אחד מן הטעמים שהוזכרו בזה.

כמה מיני איסור מוקצה יש, וכל אחד מהם נקבע על פי החפץ עליו אנו דנים. ולכל הגדרה בהלכות מוקצה דינים שונים. ובראשית דברינו נבא לדון בענין "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי, שהמלאכה שאנו רגילים לעשות בו, אינה אסורה בשבת, כגון מזלג, שבודאי מותר להשתמש בו בשבת לצורך אכילה, ודינו מוגדר כ"כלי שמלאכתו להיתר". (לעומת כלי שמלאכתו לאיסור", כגון מעדר או מגריפה, שהמלאכה שרגילים לעשות בהם, היא מלאכה האסורה בשבת).

ובהלכה הבאה נבאר באיזה אופן מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר, ואם יש אופן שאסור לטלטלו כלל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה