הלכה ליום שלישי כ"ג חשון תשפ"א 10 בנובמבר 2020

הקדמה להלכות מוקצה

בהלכות הבאות נתחיל בעזרת ה' לבאר כמה הלכות הנוגעות לדיני "מוקצה" בשבת. ובראשית דברינו נקדים את טעמי איסור מוקצה, ומה מהותו. (וזאת על פי דברי מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל).

כתב הרמב"ם (הלכות שבת פרק כד) וזו לשונו: אסרו חכמים לטלטל (להזיז) מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו (גזרו) באיסור זה, אמרו, ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא שיחת השבת כשיחת החול, שנאמר, "ודבר דבר", קל וחומר שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה, או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהן, שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו, ונמצא שלא שבת, ובטל הטעם שנאמר בתורה "למען ינוח".

ומבואר בדבריו, כי איסור טלטול מוקצה בשבת הוא גזירת חכמים, שראו שאם יטלטל אדם כל חפציו בשבת, יבא מתוך כך לזלזול גדול בשבת, שיסדר את כל חפציו ויטרח הרבה בשבת, ולא יהיה היכר בין יום שבת ליום חול, ועל ידי כך יתבטל גם טעם מצות השביתה בשבת שצותה התורה  כן "למען ינוח". לפיכך נמנו וגמרו לגזור איסור על טלטול מוקצה בשבת.

טעם נוסף כתב הרמב"ם, שכאשר יטלטל אדם בשבת כלים שמלאכתן לאיסור (כגון מעדר ומגריפה, שעושים בהם מלאכה אסורה בשבת),  אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה. ואיסור עשיית מלאכה בשבת הוא איסור חמור מן התורה כפי שביארנו, ועל כן נכון להרחיק את האדם מאיסור זה. עוד כתב הרמב"ם טעמים נוספים לאיסור מוקצה. והראב"ד נחלק על עליו, וכתב טעם אחר לאיסור מוקצה. אולם אין כאן המקום להאריך בכל אחד מן הטעמים שהוזכרו בזה.

כמה מיני איסור מוקצה יש, וכל אחד מהם נקבע על פי החפץ עליו אנו דנים. ולכל הגדרה בהלכות מוקצה דינים שונים. ובראשית דברינו נבא לדון בענין "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי, שהמלאכה שאנו רגילים לעשות בו, אינה אסורה בשבת, כגון מזלג, שבודאי מותר להשתמש בו בשבת לצורך אכילה, ודינו מוגדר כ"כלי שמלאכתו להיתר". (לעומת כלי שמלאכתו לאיסור", כגון מעדר או מגריפה, שהמלאכה שרגילים לעשות בהם, היא מלאכה האסורה בשבת).

ובהלכה הבאה נבאר באיזה אופן מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר, ואם יש אופן שאסור לטלטלו כלל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה