שאלה: לפני מספר שנים מישהו גזל ממני סכום כסף. כעת הוא בא להשיב לי את הסכום, כאשר הוא בוכה שאינו יודע איך יוכל להחזיר לכל האנשים מה שגזל מהם, מה עלי לעשות?
תשובה: מי שגזל איזה דבר מחבירו, וחזר בתשובה, עליו להחזיר את הגזילה למי שגזל ממנו. ואם לא יחזיר את מה שגזל, אין הוא יכול לחזור בתשובה שלימה, שהרי נאמר בתורה, "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא". מכאן שעוון הגזל הוא "לאו הניתק לעשה", שאם עבר על ה"לאו", שגזל, עליו לקיים את ה"עשה", להשיב את הגזילה אשר גזל.
ומכאן לכאורה שכאשר בא הגזלן להשיב את מה שגזל, עלינו לקבל ממנו את אשר גזל בשמחה, ולמחול לו על מה שעולל לנו כדי שיוכל לחזור בתשובה. וכבר הזכרנו כמה בעבר, שעל עברות שבין אדם לחבירו אין מוחלין לו, עד שיפייס את חבירו. ועון הגזל, בודאי גם הוא בכלל עבירות שבין אדם לחבירו, ועל כן, מלבד מה שמחוייב הגזלן להשיב את הגזילה, הוא חייב גם כן לפייס את חברו על העוול שנגרם לו.
אולם בברייתא (בפרק הגוזל דף צד ע"ב) שנינו: "גזלן הבא לעשות תשובה ולהחזיר את הגזילה, אמרו חכמים, אין מקבלין ממנו, כדי לפתוח לו פתח לדרכי תשובה". כלומר, כאשר מגיע הגזלן אל הנגזל, ואומר לו שברצונו להשיב לו את הגזילה, אין לקבל ממנו את הגזילה, כדי להקל מעליו את התשובה. שהרי כשיראה כמה קשה התשובה, שכעת עליו להחזיר סכומים גדולים לכל מי שגזל ממנו, יתרשל במצות התשובה, וישאר במרדו. לכן תקנו חכמים שאין לוקחים ממנו, בכדי שיוכל הגזלן לחזור בתשובה.
וכך אמרו בגמרא, אמר רבי יוחנן, בימי רבי (הוא רבינו יהודה הנשיא) נשנית משנה זו (גזרו גזירה זו הנזכרת בבריתא), מעשה באדם אחד שביקש לעשות תשובה, אמרה לו אשתו, ריקה (לשון גנאי), אם אתה עושה תשובה אפילו אבנט (החגורה שלך) אינו שלך! ונמנע ולא עשה תשובה. באותה שעה אמרו, הגזלנים ומלוי בריבית שהחזירו, אין מקבלין מהם, והמקבל מהם, אין רוח חכמים נוחה הימנו.
ומה שאמרו "אין רוח חכמים נוחה הימנו", פירשו רש"י והנמוקי יוסף, "אין רוח חכמה וחסידות בקרבו".
ומכאן למדנו, שאין לקבל מהגזלן את מה שגזל, שהרי מתוך כך עלול הוא לבא לידי התרשלות בחזרתו בתשובה. אולם יש כמה פרטי דינים בענין זה לענין מעשה, כי לא בכל מקרה יש להנמע מנטילת הגזילה, ונבאר כל זאת ברצות ה' בהמשך הדברים.
