הלכה ליום ראשון י"ח שבט תשפ"ד 28 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימי היקרה

גלית גולדה בת רחל ז"ל

5 שנים לפטירתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות?

תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "שהכל נהיה בדברו". ואמנם נחלקו הפוסקים, לגבי מיץ שעשוי מגוף הפרי ממש, כגון מיץ תפוזים, שכל בשר הפרי נסחט ונעשה משקה, האם דינו כדין שאר "מי פירות" שברכתן שהכל נהיה בדברו, או שדין מיץ זה שונה הוא, והרי הוא כפרי מרוסק, שברכתו בורא פרי העץ.

והגאון החזון איש כתב, שמיץ שעושים מתפוחי זהב וכדומה, מכיון שכל בשר הפרי נסחט לתוך הכלי, ברכתו בורא פרי העץ. וכבר קדם להחזון איש בסברא זו הגאון הלק"ט (הלכות קטנות), ועוד מגדולי הפוסקים. ויש מקור לדבריהם בדברי הראשונים.

אולם יש מרבותינו האחרונים החולקים בדבר זה, והם סבורים שאף על מיץ תפוזים יש לברך שהכל. כי לעולם אין חילוק בדבר, וכל שהוא משקה, אף על פי שכל מהות הפרי נמצאת בתוכו, ברכתו שהכל. וכן היה פוסק הלכה למעשה מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל.

ועתה עלינו לדון, כשבא אדם למצוץ את המיץ מן הפרי, ואינו מכניס את גוף הפרי לפיו ללעוס אותו, אלא נהנה ממנו על ידי מציצת הפרי בלבד. האם דינו כדין מי ששותה מיץ ומברך שהכל, או דינו כדין האוכל שמברך בורא פרי העץ. ונחלקו בזה גדולי הפוסקים. שהגאון הפרי חדש הוכיח מדברי הרמב"ם שדין המציצה כדין אכילה. שהרי כתב הרמב"ם בשם הגאונים, שהמוצץ קני סוכר מברך בורא פרי האדמה. ומבואר אם כן שהמציצה אין דינה כשתייה אלא כאכילה. וכן פסק הגאון רבי יהודה עייאש, ועוד.

ולעומתם הגאון רבי עקיבא איגר, וכן הגאון רבי יוסף ידיד הלוי, הוכיחו מדברי התוספות שדין המוצץ שווה לדין השותה משקה, שמברך שהכל.

ולהלכה פסק מרן רבינו זכר צדיק לברכה, לאחר שהאריך לדון בדברי הפוסקים בענין זה, שדין המוצץ פירות שאינו לועס את הפרי בשיניו, הוא כדין השותה את המיץ, ומברך שהכל נהיה בדברו. ואינו מברך ברכה אחרונה כלל וכלל, שהרי בכדי לברך ברכה אחרונה על משקה, צריך שישתה רביעית בבת אחת, דבר שאינו שייך מבחינה מעשית במציצת פרי. (שו"ת יביע אומר, חלק שמיני, סימן כה).

ולסיכום: המוצץ פרי ואינו לועס אותו בשיניו, מברך עליו שהכל נהיה בדברו, כדין מי ששותה מיץ פירות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה אשמח מאוד לדעת מהיכן המקור למג"ע א"ש? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

בשלחן ערוך סימן ריא. תבורכו מפי עליון,  

חמותי שתהיה בריאה ,( כבת 90) החלימה לאחרונה בחסדי ה' מהקורונה לאחר 3 שבועות קשים, היא לא בהכרה והבנה מהסובבים לידה ,חוץ מילדיה, כיצד לעשות מסיבת הודיה? בלעדיה , או רק עם המשפחה שלה איתה ביחד בבית האבות? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

אם זה ישמח אותה, נכון לעשות יחד איתה. תבורכו מפי עליון, 

בהלכה של אתמול כתבתם שאם מונחים לפניו פירות האדמה והעץ לדעת רוב הראשונים אין דין קדימה לפירות העץ
ולא מובן לי כ"כ הרי יש דין של מג"ע א"ש
שעץ קודם לאדמה? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

הכלל מג"ע א"ש, הוא לכתחילה, אבל מעיקר הדין לדעת מרן ורוב רבותינו הראשונים, ובכללם בעל הלכות גדולות, אין קדימה בין בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. תבורך,

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה