הלכה ליום שלישי כ"ד סיון תשפ"ג 13 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו מורינו

דניאל בן אברהם ז"ל

נלב"ע כד' סיוון תש"ע ת.נ.צ.ב..ה

הוקדש על ידי

המשפחה

מליחת הלב

שאלה: קניתי "לבבות" של עוף, האם מותר לבשל אותם כפי שקניתי אותם?

תשובה: נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא יז) "ואִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם, וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ (מלשון "כרת") מִקֶּרֶב עַמָּהּ". ומפורש בתורה בכמה מקומות, שהדם שאסרה התורה לאכול ממנו, הוא בין דם בהמה ובין דם חיה ובין דם עוף.

ומחמת איסור אכילת דם, הוצרכנו למלוח את הבשר קודם הבישול, משום שכך היא תכונת המלח, שהוא שואב את הדם מן הבשר שהוא נמצא עליו. ובזמנינו כמעט בכל המקומות, נמכרים רוב חלקי הבשר והעוף כשהם כבר מוכשרים כדת וכדין על ידי מליחה שנעשית במפעל הייצור, אולם ישנם חלקים שנמכרים בלי שהם מוכשרים מחמת סיבות שונות.

ה"לב", נמכר בחנויות כשהוא לא מוכשר, ולכן יש בו דם, ואסור לאכול ממנו עד שיעבור הכשרה כדת וכהלכה. והטעם שלא מולחים אותו לפני שמוכרים אותו, הוא משום שבשעת שחיטת העוף או הבהמה, מתקבץ הרבה דם בתוך הלב, ואותו דם הוא כנוס בתוך הלב כבתוך כלי, ואינו יכול להיפלט על ידי מליחה בלבד, ולכן אף אם ימלחו את הלב, עדיין אינו יוצא מידי דמו והוא אסור בהחלט באכילה.

לפני שמולחים את הלב, צריך לקרוע אותו ולהוציא את הדם הכנוס בתוכו על ידי שטיפה במים או ביד, ורק אחר כך אפשר למולחו. וקריעת הלב, פירושה שיש לחתוך לפחות חתך אחד עמוק דיו שיגיע לחדרי הלב לכל האורך או לכל רוחב הלב. וכתבו הפוסקים, שיש נוהגים גם לחתוך את הגידים שבתוך הלב, כדי שלא יישאר דם כנוס בתוכם, (וגידים אלו ניכרים היטב בתוך הלב כעין צינורות).

לאחר מכן יש למלוח את הלב, שיהיה מכוסה היטב מכל צדדיו במלח בישול דק, ויש להניחו כך במשך שעה על גבי רשת, כדי שיזוב ממנו כל הדם.

אם אינו רוצה למלוח את הלב, (או כל בשר), אפשר להכשירו על ידי צלייה בלבד, (ולכתחילה יש לפזר מעט מלח על גבי הבשר, ולצלות אותו כך), שעל ידי הצלייה זב דמו ממנו, והוא מותר באכילה. ואף כשבא להכשיר את הלב על ידי צלייה, צריך לקורעו כדת וכדין, כפי שביארנו לענין מליחת הלב. ובמסעדות שנוהגים לנעוץ שיפוד בלבבות ולצלות אותם כך, כשהם שלמים בלא קריעה, הרי הם בכלל מחטיאי הרבים, ואף בארץ ישראל במקומות רבים נוהגים בעלי מסעדות כשרות להסתפק בנעיצת שיפוד, והגאון רבי שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים התריע על כך שחובה קדושה לתקן קלקול זה ולהקפיד על הכשרת הלב אך ורק על ידי קריעה ממש, כלומר, על ידי חיתוך על ידי סכין כמו שביארנו.

נוסף על כל מה שכתבנו, כתב הש"ך, בשם "פסקי ריקנאטי", שנוהגים גם לחתוך את חידוד הלב (היינו קצה הלב שהוא כמו חוד), כדי להעביר משם את כוחות הטומאה. וענין זה הוא על פי הקבלה. וכתב בספר כף החיים, שאם שכחו לחתוך את חידוד הלב לפני הבישול, אפשר לחתוך אותו לאחר מכן.

ולסיכום: לבבות עוף הנמכרים בחנויות, אינם מוכשרים. לכן, יש לעשות חיתוך עמוק לכל אורך הלב, ויש נוהגים לקרוע את כל הצינורות שבתוך הלב כדי שלא ישאר בהם דם. ולאחר מכן יש לשטוף היטב את הלב, ולאחר מכן למולחו במלח או לצלות אותו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרבני ארץ.
האם מותר לטגן/לצלות בשר לא מוכשר כגון סטייק על מחבת יצירה?? י"ח אלול תש"פ / 7 בספטמבר 2020

שלום לך

אם הכוונה למחבת יציקה, בודאי שאסור לעשות כן, כי אין לדם לאן לזוב. ואם עשו כן אסור לאכול את הבשר אפילו בדיעבד. ,  

את המליחה אפשר לעשות רק תוך זמן מסוים מהשחיטה, לא? ה' טבת תשע"ז / 3 בינואר 2017

נכון, רק תוך שלושה ימים, והדברים יבוארו בהמשך.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה