הלכה ליום רביעי י"ט חשון תשע"א 27 באוקטובר 2010

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון

לשרה ססיל בת דולי רחל

הוקדש על ידי

משפחתה

שימוש בסבוניה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו כי אחת המלאכות שאסרה התורה לעשותן בשבת, היא מלאכת צובע. והבאנו את דברי הפוסקים, שאין דין איסור צביעה במאכלים, ולכן מותר להוסיף תבלים כורכום על גבי מאכל בשבת כדי לצבעו. ובהלכה הקודמת ביארנו שמעיקר הדין אין איסור לצבוע משקאות בשבת גם כן.

ועתה נדון לגבי שימוש בסבון כחול, שיש נוהגים לתלות באסלה בחדר השירותים, ועל ידי זרימת המים מהניאגרה, נצבעים המים מסבון זה בצבע כחול.

והנה יש שכתבו להחמיר בזה, ומהם הגאון בעל ספר קנין תורה בהלכה, שהיה מגדולי הרבנים בעיר בני ברק, ועיקר האיסור לדעתו בדבר הוא מטעם צביעה במשקין בשבת. שיש להחמיר בדבר. ולעומתו הגאון בעל ציץ אליעזר כתב להקל בזה, שהרי אנו נוקטים כשיטת רוב הפוסקים שאין איסור צביעה במשקין בשבת, וכפי שביארנו בהלכה הקודמת. והגאון בעל קנין תורה בהלכה השיב על דבריו, שמאחר שהמים הנצבעים באסלה אינם מיועדים לשתיה, אלא עתידים להשפך ולזרום הלאה, ממילא אין עליהם דין משקין, ודינם כדין הצובע בשבת סתם דבר שהוא נוזלי, שבודאי שייך בזה איסור צובע, כשם שעצם הכנת הצבע על ידי עירוב מים בשבת היא אסורה, אף על פי שאותו הצבע הוא נוזלי.

והנה צדקו דברי הרב בעל קנין תורה, והוא דבר פשוט מאד, שאף אם נאמר שאין איסור צביעה במשקאות בשבת, אין פירוש הדבר, שלא שייך כלל איסור צביעה בדבר נוזלי, שהרי הכנת הצבע עצמו, על ידי עירוב מים ואבקת דיו וכדומה, בודאי שהיא בכלל מלאכת צביעה האסורה בשבת. ורק משקה ממש, שעתידים לשתות ממנו, אין איסור לצבוע אותו בשבת, כשם שאין איסור לצבוע מאכלים בשבת, וכפי שנתבאר. ולפיכך לכאורה צדקו דברי הרב בעל קנין תורה במה שהחמיר בזה.

אולם הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, בתשובה בשו"ת אור לציון חלק א, כתב שאין להחמיר בדבר מטעם זה, משום שהרמב"ם כתב, "העושה עין הצבע, חייב משום תולדת צובע, כיצד?, כגון שנתן קנקנתום לתוך מי עפצא שנעשה הכל שחור, הרי זה חייב משום תולדת מלאכת צובע". עד כאן דבריו. ומוכח, שלא נאסרה בשבת אלא הכנת הצבע, באופן שנעשה שחור עד כדי שיוכל אחר כך לצבוע באותו הצבא הנוזלי דבר אחר, כפי שנוהגים בזמנינו בהכנת דיו, או בהכנת צבע לצביעת קירות, אבל עצם צביעת המים לא נאסרה בשבת, משום שאין צביעה במשקין.

ולפי זה, כתב הגאון רבי בן ציון אבא שאול, מכיון שאין המים נצבעים באסלה במדה שיוכלו לצבוע בהם דבר אחר, אין בזה איסור כלל, ומכללן של דברים אתה למד, שהוא הדין במזיגת תמצית תה לתוך מים בשבת, שהיא מותרת, מטעם זה שאין התה ראוי לצבוע בעזרתו דבר אחר. (וכפי שכתבנו בהלכה הקודמת). והאריך בדבר עוד בראיות אחרות כיד ה' הטובה עליו.

ואמנם יש שמחמירים בדבר עוד, בפרט למנהג האשכנזים האוסרים את השימוש בסבון בשבת וכפי שביארנו במקום אחר, אולם בנדון זה שאין המעשה בידיים ממש, אלא רק על ידי זרימת המים, יש להקל יותר. ועל כל פנים המיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

ולסיכום: מותר מעיקר הדין להשתמש בסבוניה כחולה התלויה באסלה בשבת, שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך. ובפרט יש להקל בזה למנהג הספרדים המיקלים מעיקר הדין בשימוש בסבון מוצק בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

לעניין שימוש בסבונייה בשבת דיברתי עם הרב שאני הולך אצלו לשעורי תורה, לגבי העניין של שימוש בסבונייה בשבת- כבר לפני שפורסמה ההלכה הוא הזכיר זאת בשיעור, שאין להשתמש בסבוניה שצובעת את המים (לרוב בצבע כחול) בשבת מפני איסור צביעה בשבת.
הראתי לו את דברי ההלכה כפי שנשלחה - והוא תמה לגבי העניין שכן לפי הציץ אליעזר מובא למעשה מקרה אחר בו הצבע נצבע כבר לפני שלחצו על ידית המים להורדה (המים צבועים כבר בניאגרה), בעוד שבסבונייה הדבר שונה לגמרי. ולעניין שאין צביעה במשקין- הרי המים שיורדים הם לא משקין
ודבר נוסף הוא מלאכת צובע היא לא איסור רק על יצירת צבע אלא גם על צביעה פשוטה.
לכן אשמח אם תוכלו לפרט קצת יותר בעניין ולומר האם אכן הרב  עובדיה יוסף שליט"א אכן מתיר שימוש בזה 
שכן הדבר מאוד מצוי בבתים פרטיים ובבתי כנסת.
 
במידה ואני טועה אשמח לדעת על טעותי בעניין שאוכל לדבר עם הרב שלי בעניין
ל' חשון תשע"א / 7 בנובמבר 2010

שלום וברכה!

הטענה שהמים בניאגרה אינם משקין, כבר הבאנו אותה בשם הגאון בעל קנין תורה בהלכה. והבאנו שהגאון רבי בן ציון אבא שאול דחה דבריו לנכון, מכיון שאין המים נצבעים במדה כזו שיוכלו לצבוע בהם דבר אחר.

שו"ת ציץ אליעזר אינו מצוי כעת אצלינו, ולכן איני יודע על איזו סבוניה כיון דבריו, מכל מקום לפי הטעמים שהזכרנו מעיקר הדין יש להקל בדבר, וכן נוהגים. וכאמור, המחמיר תבא עליו הברכה, וזכותו של הרב שאתה לומד אצלו להחמיר בדבר, אם עיין בו היטב, ואין הוא מחוייב לחזור בו חלילה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

כתבתםפ בהלכה - אולם בנדון זה שאין המעשה בידיים ממש, אלא רק על ידי זרימת המים, יש להקל יותר (גם לאשכנזים). ועל כל פנים המיקל בזה יש לו על מה שיסמוך. מדוע אם זה נעשה רק על ידי זרימת המים אפשר להקל יותר גם לאשכנזים? כ' חשון תשע"א / 28 באוקטובר 2010

שלום רב!

משום שזרימת המים על הסבון, יש לומר שהיא נחשבת כגרמא ולא כמעשה בידים ממש. וגרמא בשבת קלה יותר מעשיית מלאכה בידיים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה