הלכה ליום רביעי ט"ז תמוז תש"פ 8 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן דוד הינדי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

לביא

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.)

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כדעת מרן, שכלי זכוכית אינם צריכים הגעלה, ומותר להשתמש בהם למאכלי חלב ולמאכלי בשר. והיו שטענו כנגד פסק מרן זצ"ל, שאף על פי שבשולחן ערוך פסק שכלי זכוכית אינם בולעים, מכל מקום, הזכוכית המיוצרת בזמנינו שונה במקצת מהזכוכית שהייתה בדורות הקודמים, וזכוכית זו בולעת, והביאו ראיה לדבריהם, על ידי בדיקה, שנמצא שכוס זכוכית ישנה שוקלת במקצת יותר מכוס חדשה, וטענו שזאת מחמת מה שבולעת הכוס מהמשקים שבה, וכן הביאו ראיות נוספות שמוכיחות שכלי זכוכית בולעים.

אך באמת אין כל חדש תחת השמש, שכבר כתב רבינו הר"ן (מרבותינו הראשונים) שאמנם כלי זכוכית בולעין, אבל כיוון שבליעתן מועטת מכל הכלים, אין בכך כדי לאסור את השימוש בכלי לבשר ולחלב. ואם כן כל אותן בדיקות שמוכיחות שכלי זכוכית בולע, אין בהם כלום. שמכל מקום בליעת הכלי מועטת ואין בה כדי לאסור כלל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכשם שיש להקל למנהג הספרדים להשתמש באותם כלי זכוכית לבשר ולחלב, לחמץ ולפסח, כמו כן יש להקל בזה גם בכלי זכוכית "פיירקס" שעמידה באש, משום שאף היא בכלל זכוכית שאינה בולעת, וכתב, שגם למנהג האשכנזים שדין כלי זכוכית ככלי חרס, שאין להם תקנה אפילו על ידי הגעלה, מכל מקום בכלי "פיירקס" וכן כל כלי זכוכית שעמידים בחום, יש להקל אף לאשכנזים להכשירם על ידי הגעלה, משום שהטעם שכתבו הפוסקים שאין להם הכשר על ידי הגעלה, הוא משום חשש שלא יגעילם בצורה נכונה, מחמת שמתיירא שמא יתפוצצו מחמת רתיחת המים, ולא מחמת שהם דומים לכלי חרס שאינם פולטים את כל הבלוע בהם על ידי הגעלה, אבל בכלי זכוכית שעמידים בחום אין לחוש כלל, ואף למנהג האשכנזים, יש להקל להשתמש בהם לבשר ואחר כך לחלב, על ידי הגעלה בינתיים, וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, ובספר שו"ת ציץ אליעזר כתב להקל בזה על ידי הגעלה שלוש פעמים. אולם כבר נתבאר שלמנהג הספרדים די בשטיפה טובה בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן להשתמש בצלחת זכוכית מחוסמת לחלב ובשר? א' תמוז תשע"ז / 25 ביוני 2017

זכוכית "פיירקס" מותר. וכמדומה שהיא זכוכית מחוסמת עליה מדובר בשאלה.

האם כיירים גז שעשויות מזכוכית לבנה ומתחת למבערים מזכוכית שחורה דינם בשטיפה ודיו בפסח?
או בגלל שזה זכוכית בצבעים יש דין שונה? ז' ניסן תשע"ז / 3 באפריל 2017

זכוכית אינה בולעת, גם אם היא צבעונית. וכל זה למנהג הספרדים, כמו שכתבנו בהלכה יומית.

האם צלחות זכוכית לבנה דינם לעניין כשרות כמו זכוכית רגילה? י"א טבת תשע"ז / 9 בינואר 2017

זכוכית לבנה, דינה כשאר כלי זכוכית, שלמנהג הספרדים אינם בולעים כלל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה