הלכה ליום שני ב' טבת תשפ"ג 26 בדצמבר 2022

ההלכה מוקדשת להצלחת

רבי אברהם בן סמדר שליט"א

הוקדש על ידי

חברים

איסור אכילה לפני ההבדלה

שאלה: האם מותר להתחיל בסעודה שלישית, אחרי זמן שקיעת החמה במוצאי יום השבת?

(בראשית יש להסביר כמה מושגים. במוצאי שבת, חייב כל אדם לעשות "הבדלה" עם כוס יין, כפי שנדפס בסידורים. ואת ההבדלה יש לעשות לאחר זמן "צאת הכוכבים", וזמן צאת הכוכבים הוא כרבע שעה לאחר "שקיעת החמה". וזמן שקיעת החמה מפורסם בלוחות השנה הנדפסים. ועתה נבא לנדון השאלה).

בגמרא במסכת פסחים (קה.) מבואר, שמשעה שיצאה השבת, אסור  לאכול שום דבר, עד שיבדיל על הכוס. כלומר, עד שיעשה הבדלה על הכוס להוציא את השבת. וכל כך החמירו רבותינו בדבר, עד שאמרו, שכל הטועם כלום (משהו) קודם שיבדיל על הכוס, מיתתו באסכרה. שהיא מיתה קשה. וכן פסקו כל הפוסקים, שמשעה שיוצאת השבת, אסור לאכול שום דבר עד שיבדיל.

אולם מבואר בגמרא, שאם היה יושב ואוכל "סעודה שלישית" לפני צאת השבת, והמשיך בסעודתו עד שיצאה השבת, אינו חייב להפסיק את סעודתו ולהבדיל, שאין זה כבוד השבת. אלא, כל שהתחיל בסעודתו בהיתר, רשאי להמשיך בה. ולאחר שיסיים לאכול, מתפלל ערבית, ומבדיל על הכוס.

ומעתה נראה כי אסור לו לאדם להתחיל בסעודה שלישית אחר שקיעת החמה של מוצאי שבת, שהרי אסור לו לטעום שום דבר עד שיבדיל. נמצא, שהפסיד את הסעודה השלישית של שבת, מכיון שהתאחר עד זמן שקיעת החמה.

אלא שאין הדבר ברור כל כך. שהרי לשון רבותינו בגמרא "אסור לטעום עד שיבדיל", משמע, שאין האיסור לאכול חל, אלא משעה ששייך להבדיל במוצאי שבת. והרי אין לעשות הבדלה בשבת, אלא בצאת השבת ממש, כלומר, כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, (שאז מגיע זמן "צאת הכוכבים"), ולא מיד עם שקיעת החמה. ואם כן, גם מה שאמרו ש"אסור לטעום כלום", הכוונה בזה, מזמן צאת הכוכבים, ולא מזמן שקיעת החמה. וכן כתב הטורי זהב (סימן רצט), שלפי דעת מרן השלחן ערוך, אין איסור לאכול לפני ההבדלה, אלא בצאת הכוכבים, אבל לא מיד עם שקיעת החמה. אולם יש חולקים בדבר, ופוסקים שאסור לאכול מיד עם שקיעת החמה.

ולכן להלכה, נכון להתחיל בסעודה שלישית לפני שקיעת החמה של מוצאי שבת. ואחרי שקיעת החמה אין לטעום כלום עד שיבדיל. אולם אם מסיבה כל שהיא לא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה החמה, רשאי להתחיל בסעודה זו עד כרבע שעה אחר שקיעת החמה, ואז מאחר שהתחיל בהיתר, רשאי להמשיך בסעודתו כמה שירצה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני הבדלה - אסור לאכול קודם הבדלה - סימן רצט

אורך השיעור: 01:06:00         הורד     (15.11 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

מדוע לפי הספרדים מניחים תפילין בישיבה והרי המצוות וברכותיהן בעמידה למעט מצוות שיש בהם הנאה ?והאם זהו מנהג הספרדים באופן גורף או שזהו מנהג המבוסס על פי קבלה ?ובנגלה לכאורה נראה שלא כן כבהלכות ציצית סימן ח ובסימן כה סוף סעיף יא ובמשנה ברורה על הרש מקינון ב' טבת תשפ"ג / 26 בדצמבר 2022

על פי הפשט יש בזה מחלוקת, ועל פי הקבלה יש להניחם מיושב דוקא, וכן מנהג הספרדים. שמעתי שיש קצת יוצאי צפון אפריקה שנהגו כמנהג האשכנזים בזה. תבורכו,

אם התחלתי בסעודה שלישית לפני השקיעה וניתן להמשיך לאכול עד צאת הכוכבים? י"ד אב תשע"ח / 26 ביולי 2018

אפשר להמשיך אפילו אחר צאת הכוכבים, וכפי שביארנו.

האם מותר לשתות מים לפני הבדלה? י"ד אב תשע"ח / 26 ביולי 2018

מן הדין, מותר. אבל נכון מאד להחמיר בזה

האם המושג "בין הערביים" מתייחס לזמן שקיעת החמה או לזמן צאת הכוכבים? כ"ב תמוז תש"ע / 4 ביולי 2010

שלום רב!

בין השמשות, הוא זמן של שלוש עשרה וחצי דקות זמניות משקיעת החמה עד צאת הכוכבים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כתבתם:
אולם אם מסיבה כל שהיא לא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה החמה, רשאי להתחיל בסעודה זו עד כרבע שעה אחר שקיעת החמה, ואז מאחר שהתחיל בהיתר, רשאי להמשיך בסעודתו כמה שירצה.
משמע מכאן שאפילו אחר צה"כ יכול להמשיך אולם לא ראיתי היכן כתב מרן הרב או משמע מדבריו שאם התחיל בבין השמשות יכול למשיך אפילו אחרי צה"כ אשמח אם תוכלו לומר לי היכן מרן הרב כתב זאת? י' תמוז תש"ע / 22 ביוני 2010

שלום רב!

אחר צאת הכוכבים לא ניתן להתחיל בסעודה שלישית בשום אופן. יש להקל בדבר רק בבין השמשות, שהוא שיעור של כרבע שעה אחר השקיעה. וליתר דיוק, שלוש עשרה וחצי דקות זמניות מזמן השקיעה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם נשים יכולות לעשות הבדלה ? י' תמוז תש"ע / 22 ביוני 2010

שלום רב!

אין ספק שגם נשים יכולות להבדיל על היין.

בברכת התורה,
הלכה יומית

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה