הלכה ליום חמישי י"ד כסלו תשפ"ו 4 בדצמבר 2025

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה.

הזמן המוקדם ביותר
אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב שבת חנוכה, שאז מדליקים נרות חנוכה קודם שקיעת החמה, וכפי שיתבאר). וגם מי שהוא טרוד ואינו יכול להדליק נרות בזמן המצוה, אינו רשאי להדליק נרות קודם זמן זה, משום שלדעת רבים מן הראשונים אינו יוצא בזה ידי חובה אף בדיעבד.

ומכל מקום אם הוא מוכרח לצאת לדרך וחושש שיתבטל לגמרי ממצות הדלקת נרות, ידליק נרות חנוכה קודם שקיעת החמה מזמן פלג המנחה (שהוא שעה ורבע בשעות זמניות קודם הלילה), אבל לא יברך על הדלקתו, שספק ברכות להקל. ובכל מקרה עדיף שימנה שליח להדליק נרות חנוכה בשבילו, ויוצא בזה ידי חובת הדלקת נרות חנוכה.

זמן צאת הכוכבים
זמן צאת הכוכבים על פי דעת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בירושלים הוא בערך בשעה: 16:53.

(בכל שאר המקומות יש לחשב שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחר זמן השקיעה, שהוא זמן צאת הכוכבים. ושלוש עשרה דקות זמניות יש לחשב כך שמחלקים את היום מהזריחה עד השקיעה לשנים עשר חלקים, וכל חלק הוא שעה, ובכל שעה שישים דקות זמניות. מה שמביא לכך שבחורף יוצא שיעור זמן של שלוש עשרה דקות וחצי זמניות, כאחת עשרה או שתים עשרה דקות רגילות, ובקיץ יכול שיעור הזמן להתארך לפי אורך היום. וכיום יש לוחות שנה משוכללים שמפרסמים את הזמנים כדת וכהלכה, כגון לוח שנה "אור החיים" וכיוצא בזה).

יושב בסתר
יש נוהגים, שאחרי שמדליקים נרות חנוכה, אומרים שבע פעמים מזמור "יושב בסתר עליון" מספר תהלים (פרק צא). ובספר תשב"ץ (סימן רנח) כתב שהחשמונאים היו אומרים את המזמור שבע פעמים, ובסיום אמרו פעמיים את הפסוק האחרון "אורך ימים אשביעהו", וניצחו במלחמה. ויש שמביאים שזו סגולה גדולה בשם הרמב"ן, לשמירה בכל ימות השנה. 

וסגולה זו הובאה על ידי הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי, וכן על ידי הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי. אולם לא כולם נהגו בזה, ואין בדבר צד של חובה. (ומרן זצ"ל אחרי ההדלקה, היה פונה לתלמודו, או לדבר בדברי תורה מעניני החנוכה עם ילדיו, ולא היה אומר את המזמור). והגאון רבי שלום כהן זצ"ל אמר שיש לומר שבע פעמים רק את הפסוק "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו" וכו'. ואילו את שאר המזמור די בכך שיאמרו פעם אחת. וכאמור, יש בזה סגולה גדולה לשמירה.

--------

הערה: אמרנו שמי שמדליק בפלג המנחה, לא יברך על ההדלקה. ובאמת שמי שמברך יש לו על מה שיסמוך, כמו שכתב מרן זצ"ל ביחוה דעת חלק שביעי סימן קג.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

נס חנוכה וברכה על המנהג

אורך השיעור: 01:12:42         הורד     (16.64 MB)

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

מי ומי המדליקין

אורך השיעור: 00:57:03         הורד     (13.06 MB)

דיני השמנים שנותרו מחנוכה

אורך השיעור: 00:55:46         הורד     (12.77 MB)

זמן הדלקת נרות חנוכה

אורך השיעור: 01:00:32         הורד     (13.86 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

פעם ראשונה שאני רואה שהדקות של בין השמשות הן דקות זמניות. ומדוע, הרי בגמרא (שבת לד:) למדו את דין בין השמשות מזמני הליכת שני שליש מיל או שלושת רבעי מיל, והרי זמן הליכת מיל אינו משתנה, ועוד האם לדעתכם הנוהגים כר"ת צריכים להקפיד על 72 דקות זמניות לאחר השקיעה, ולא רגילות? כ"ה כסלו תש"פ / 23 בדצמבר 2019

מה ששיערו לפי הליכה, הוא בימים שוים, שהיום ולילה שוים. וגם זמן רבינו תם, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יש לחשב בדקות זמניות. וגם ברוב לוחות השנה מחשבים זמן רבינו תם בדקות זמניות.

במקרה שאדם מגיע לביתו אחרי זמן ש"תכלה רגל מן השוק". האם לכתחילה ימנה את אשתו/בניו שידליקו במקומו', או שעדיף שהוא ידליק כשמגיע לביתי גם אחרי זמן ש"תכלה רגל מן השוק"? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

ימנה את אשתו שתדליק בזמן. ואם הוא דבר קבוע בכל יום, יעשה שאלת חכם.

 

האם אין מקור לדברי מרן זצ"ל לגבי תפלת ערבית ביחיד, בספריו? כ"ד כסלו תשע"ז / 24 בדצמבר 2016

בספר חזון עובדיה חנוכה עמוד ע והלאה, מבואר שמרן זצ"ל פוסק כדברי השבות יעקב ועוד, שעיקר כדבריהם, להקדים תפלת ערבית אפילו ביחיד. עיין שם. וכן היה מורה לרבים, והיה אומר בשיעוריו.

אני מקפיד על רבינו תם במוצ"ש. האם אני יכול להדליק לכתחילה בזמן רבינו תם? י"ט כסלו תשע"ז / 19 בדצמבר 2016

יש להדליק בזמן רבינו תם. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה על הלכות חנוכה.

כתבתם להדליק 13.5 דקות אחרי השקיעה... אבל בהרבה מקומות ובספרים כתבו להדליק 18 דקות אחרי השקיעה... לצאת ידיי חובה ב100%... אז מה באמת הלכה איך צריך לנהוג?... אם עדיף לחכות כ18 דקות אחרי השקיעה... או 13.5....? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

שלוש עשרה דקות וחצי זמניות אחרי השקיעה. וכמו שכתבנו.

מי שמתפלל קבוע ערבית בשעה 21:30, מדוע גם עבורו נאמר "תדיר שאינו תדיר תדיר קודם", הרי בשבילו עדין לא הגיע זמן התדיר, לא? כ"ז כסלו תשע"ו / 9 בדצמבר 2015

אמנם לדעת כמה פוסקים האמת היא כמו שכתבת, שמאחר ועתה לא עומדות שתי המצוות לפניו, לא שייך בזה הכלל שלא תדיר וכו'. אבל מרן זצ"ל היתה דעתו אחרת, והוא זצ"ל היה סבור שכל מצוה התלויה בזמן, כאשר בא זמנם של שתי המצוות יחד, שייך בזה הכלל של תדיר וכו'.

והלוא 18 דקות בין השקיעה לצאת הכוכבים ולא 12 ד'? כ"ו כסלו תשע"ו / 8 בדצמבר 2015

אם שעה זמנית היא חמשים דקות רגילות, אז יש לחלק חמישים דקות בשישים, וכל חלק שווה לדקה אחת זמנית. כלומר, אם שעה היא חמישים דקות, כל דקה היא שמונה חלקים מתוך עשר של דקה (בערך). וכל שמונה דקות ועשרים שניות שוות לעשר דקות. 

לגבי תפילת ערבית, שיתפלל אפילו ביחידות ולאחר מכן ידליק נרות, איפה הרב כתב זאת ? אני למדתי שבמקרה כזה יקרא ק. שמע שהיא מהתורה ולאחר מכן ידליק נרות, ותפילת ערבית יכול לאחר בשביל מניין. כ"ג כסלו תשע"ה / 15 בדצמבר 2014

הוראה זו, שמענוה מאת מרן זצוק"ל בעל פה. ואין חילוק מתי מתפלל, שלעולם יש להקדים את התפלה. וכל זה דוקא באקראי, אבל אם הדבר הוא קבוע, יש מקום להורות שידליק נרות ואחר כך יתפלל במנין, כדי שלא יתבטל בקביעות מתפלה בציבור.

א. האם ההלכה נכונה לכל אחד או רק למי שמקפיד להתפלל ערבית בצאת הכוכבים.
ב. האם אפשר להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים ולהתפלל ערבית במניין בשעה מאוחרת יותר או שעדיף להקדים ערבית אפילו ביחידות.
ג. מה הסימוכין להלכה שהבאתם בכתבי מר"ן זצ"ל כ"ט כסלו תשע"ד / 2 בדצמבר 2013

יש להשתדל להקדים ערבית בכל מקרה. ויש להשתדל להדליק עם צאת הכוכבים, שהוא הזמן הטוב ביותר להדלקה.
כאשר בכל יום ויום מתבטל מתפלה במנין, יש אומרים שלא יבטל תפלה במנין. ושמענו שכעין זה היה מורה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.
מה שכתבנו שיתפלל ערבית ביחיד, כך היה מורה מרן זצ"ל בעל פה.

איפה המקור בספרי הרב זצ"ל שיתפלל ביחידות ערבית (אם לא מוצא מניין בזמן) ולאחר מכן ידליק נרות חנכה? כ"ג כסלו תשע"ד / 26 בנובמבר 2013

אין לזה מקור בדברי מרן זצ"ל בספריו, אלא כך היה מורה בעל פה

רציתי לדעת את המקורות להלכה בדבר תפילת ערבית.
לא מצאנו שום מקום שבו הרב שליט"א אומר להתפלל ערבית ביחידות כדי להדליק נרות בזמן. ה' טבת תשע"ג / 18 בדצמבר 2012

ודאי שיש לעשות השתדלות שלא להגיע למצב כזה שיתפלל ביחידות. אבל כך הורה לנו מרן שליט"א בעל פה, שיש להתפלל יחיד, מאשר לעכב את ההדלקה.

אז להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים?
או להדליק בצאת הכוכבים ואח"כ להתפלל ערבית? כ"ד כסלו תשע"ב / 20 בדצמבר 2011

עדיף להתפלל ערבית תחילה, ולהדליק מיד בצאת הכוכבים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה