הלכה ליום שני ד' כסלו תשפ"ב 8 בנובמבר 2021

מצות הקידוש בבוקרו של יום השבת

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר מצות הקידוש בליל שבת. ועתה נבאר מקצת מעניני מצות הקידוש בבוקר יום השבת.

בגמרא במסכת פסחים (קו.) תנו רבנן, "זכור את יום השבת לקדשו", זוכרהו על היין בכניסתו. כלומר, בליל שבת. ביום מנין? כלומר, מנין לנו שיש לקדש על היין גם בבוקר יום השבת? שנאמר, את "יום" השבת. ומכאן שיש לקדש על היין גם בכניסת השבת, דהיינו בליל שבת, וגם בבוקר יום השבת. ומכל מקום בבוקר יום השבת אין אנו מברכים את ברכת "מקדש השבת", אלא ברכת בורא פרי הגפן בלבד. וכמו שאמרו בגמרא שם. וקידוש זה של שחרית נקרא "קידושא רבא", כלומר ה"קידוש הגדול".

והנה דעת רוב רבותינו הראשונים, כי מצות הקידוש בבוקר השבת אינה מן התורה, אלא מתקנת חכמים בלבד. ומה שאמרו בגמרא שיש ללמוד כן ממה שנאמר "יום השבת", אין זו דרשה גמורה שנוציא ממנה דין, אלא "אסמכתא בעלמא", כלומר, תקנת חכמים שיש לה שורש וסמך בלשון התורה. אבל אין זו מצוה מן התורה ממש. ומכל מקום דעת המהר"ם מרוטנבורג שמצות קידוש ביום השבת היא מצוה מן התורה, וכדין הקידוש בליל שבת, ולכן, אף על פי שהיה המהר"ם מתענה (צם) בראש השנה, מכל מקום היה מקדש על היין, מפני שסבר כי חיובו הוא מן התורה. אבל להלכה דעת רוב הפוסקים כי מצות קידוש ביום השבת אינה אלא מדרבנן, דהיינו מתקנת חכמים.

כתב הרמב"ם, שאסור לו לאדם לטעום כלום לפני שיקדש בשבת בבוקר. כלומר, אדם החוזר מבית הכנסת לאחר תפילת שחרית ומוסף של שבת, אסור לו לשתות או לאכול איזה דבר, עד שיקדש על היין. ומכל מקום לפני שהתפלל בבוקר, מותר לו לאדם לשתות תה או קפה כדרכו בכל יום תמיד, מפני שלפני התפילה עדיין לא הגיע זמן החיוב בקידוש.

ואף על פי שיש מרבותינו הראשונים שחלקו על דברי הרמב"ם בדין זה, וכתבו שאין איסור לאכול לפני הקידוש אלא בקידוש של הלילה דוקא, אבל בקידוש של הבוקר אין איסור בדבר, וכן דעת הראב"ד, מכל מקום להלכה אנו נוקטים כדעת הרמב"ם, שכן דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שאסור לטעום שום דבר לפני הקידוש. ורק לאחר שיקדש על היין יוכל לטעום עוגות או עוגיות, ולשתות מה שירצה, או ליטול ידיו ולברך על הפת ולסעוד את לבו בסעודת השבת.

ולסיכום: חייב אדם לקדש על היין בבוקרו של יום השבת. וחיוב זה הוא מתקנת חז"ל ואינו מן התורה. ומשעה שנתחייב האדם בקידוש, כלומר לאחר תפילת שחרית ומוסף, אסור לו לטעום שום דבר, עד שיקדש על היין. אבל לפני התפילה, רשאי לשתות קפה או תה כדרכו ביום חול.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם נשים חייבות בקידוש של שבת? כ' חשון תשע"ז / 21 בנובמבר 2016

גם הנשים חייבות בקידוש של שבת, כשם שהן חייבות בכל מצוות השבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה