הלכה ליום שני ד' כסלו תשפ"ב 8 בנובמבר 2021

מצות הקידוש בבוקרו של יום השבת

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר מצות הקידוש בליל שבת. ועתה נבאר מקצת מעניני מצות הקידוש בבוקר יום השבת.

בגמרא במסכת פסחים (קו.) תנו רבנן, "זכור את יום השבת לקדשו", זוכרהו על היין בכניסתו. כלומר, בליל שבת. ביום מנין? כלומר, מנין לנו שיש לקדש על היין גם בבוקר יום השבת? שנאמר, את "יום" השבת. ומכאן שיש לקדש על היין גם בכניסת השבת, דהיינו בליל שבת, וגם בבוקר יום השבת. ומכל מקום בבוקר יום השבת אין אנו מברכים את ברכת "מקדש השבת", אלא ברכת בורא פרי הגפן בלבד. וכמו שאמרו בגמרא שם. וקידוש זה של שחרית נקרא "קידושא רבא", כלומר ה"קידוש הגדול".

והנה דעת רוב רבותינו הראשונים, כי מצות הקידוש בבוקר השבת אינה מן התורה, אלא מתקנת חכמים בלבד. ומה שאמרו בגמרא שיש ללמוד כן ממה שנאמר "יום השבת", אין זו דרשה גמורה שנוציא ממנה דין, אלא "אסמכתא בעלמא", כלומר, תקנת חכמים שיש לה שורש וסמך בלשון התורה. אבל אין זו מצוה מן התורה ממש. ומכל מקום דעת המהר"ם מרוטנבורג שמצות קידוש ביום השבת היא מצוה מן התורה, וכדין הקידוש בליל שבת, ולכן, אף על פי שהיה המהר"ם מתענה (צם) בראש השנה, מכל מקום היה מקדש על היין, מפני שסבר כי חיובו הוא מן התורה. אבל להלכה דעת רוב הפוסקים כי מצות קידוש ביום השבת אינה אלא מדרבנן, דהיינו מתקנת חכמים.

כתב הרמב"ם, שאסור לו לאדם לטעום כלום לפני שיקדש בשבת בבוקר. כלומר, אדם החוזר מבית הכנסת לאחר תפילת שחרית ומוסף של שבת, אסור לו לשתות או לאכול איזה דבר, עד שיקדש על היין. ומכל מקום לפני שהתפלל בבוקר, מותר לו לאדם לשתות תה או קפה כדרכו בכל יום תמיד, מפני שלפני התפילה עדיין לא הגיע זמן החיוב בקידוש.

ואף על פי שיש מרבותינו הראשונים שחלקו על דברי הרמב"ם בדין זה, וכתבו שאין איסור לאכול לפני הקידוש אלא בקידוש של הלילה דוקא, אבל בקידוש של הבוקר אין איסור בדבר, וכן דעת הראב"ד, מכל מקום להלכה אנו נוקטים כדעת הרמב"ם, שכן דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שאסור לטעום שום דבר לפני הקידוש. ורק לאחר שיקדש על היין יוכל לטעום עוגות או עוגיות, ולשתות מה שירצה, או ליטול ידיו ולברך על הפת ולסעוד את לבו בסעודת השבת.

ולסיכום: חייב אדם לקדש על היין בבוקרו של יום השבת. וחיוב זה הוא מתקנת חז"ל ואינו מן התורה. ומשעה שנתחייב האדם בקידוש, כלומר לאחר תפילת שחרית ומוסף, אסור לו לטעום שום דבר, עד שיקדש על היין. אבל לפני התפילה, רשאי לשתות קפה או תה כדרכו ביום חול.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם נשים חייבות בקידוש של שבת? כ' חשון תשע"ז / 21 בנובמבר 2016

גם הנשים חייבות בקידוש של שבת, כשם שהן חייבות בכל מצוות השבת.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה