הלכה ליום ראשון י"ד כסלו תשפ"ה 15 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואת החייל

נתנאל אברהם בן תחיה הי"ו

הוקדש על ידי

חבריו

מאה ברכות בכל יום – הנהגת מרן רבינו זצ"ל

בגמרא במסכת מנחות (מג:), אמר רבי מאיר, חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. וכן פסקו הפוסקים, רבינו הרמב"ם (פ"ז מהלכות תפילה) והטור ומרן השלחן ערוך (סימן מו). וכתב בספר המנהיג (דף ו ע"א) ואלו דבריו: מסורת בידינו מאבותינו כהלכה למשה מסיני, שעלינו לברך מאה ברכות בכל יום, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים. (והאריך להסביר מנין נלמד ענין זה בכל מקום).

אמרו חכמים, שכאשר הודיעו לדוד המלך שהיו מתים בכל יום מאה אנשים בירושלים, צפה ברוח הקודש, ועמד ותיקן מאה ברכות בכל יום. ומובא במדרש, שמשעה שתיקן דוד לברך בכל יום מאה ברכות נעצרה המגפה שהיתה בירושלים. וכן נרמז בכתובים, הנה "כי כן" יברך גבר ירא ה', "כי כן" גימטריא מאה. ורבינו בחיי בספר כד הקמח כתב, שמשה רבינו תיקן מאה ברכות בכל יום.

והדבר פשוט שהכוונה בזה היא שלא יפחות אדם בכל יום ממאה ברכות, אבל מותר לברך בכל יום יותר ממאה ברכות, ואדרבה, כל המברך ברכה שהיא במקומה, עושה מצוה.

ועל כן על כל אדם ירא שמים לשבת ולהתבונן ולראות ולמנות כיצד הוא אכן מברך מאה ברכות בכל יום, כי על ידי ברכות השחר וברכות התורה וברכות קריאת שמע והתפילה ושאר הברכות שאנו מברכים בכל יום, אין הדבר קשה כלל להגיע למאה ברכות בכל יום. (וגם הנשים, על ידי ברכות התפילה וברכות הנהנין על הפירות וברכת המזון, יכולות להשלים למנין מאה ברכות בכל יום).

ואף ביום השבת, שחסרות לנו כמה ברכות מחמת קצור התפילות בשבת, שהרי ביום חול יש לנו תשע עשרה ברכות בכל תפילה, ואילו ביום השבת יש בכל תפילה רק שבע ברכות (אך נוספת תפילת מוסף שבה עוד שבע ברכות), מכל מקום צריך אדם להשלים למנין מאה ברכות. ולכן יש לשים לב על כך, שירבה בברכות על ידי ברכת הבשמים ופירות ומיני מגדים, כמו שאמרו בגמרא (שם), רבי חייא בריה דרב אויא בשבת ויום טוב היה טורח ומשלים למנין מאה ברכות על ידי אכילת מיני מגדים ופירות וריחות בשמים. ועל כל פנים יראה שיוצא ידי חובת מאה ברכות על ידי עניית "אמן" על ברכות העלייה לספר תורה וכיוצא בזה, שגם בזה יש לומר שכל עניית אמן הרי היא כברכה בפני עצמה.

ובזה נזכור את זכרו הטהור של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שזהירותו בעניני ברכות היתה מן המפורסמות, ובכל שבת היה מונה את הברכות, כדי להשלימן לשיעור מאה ברכות. והיה מברך על מיני בשמים וכדומה. וכן היה נוהג גם ביום הכפורים. וכל ברכה היתה בעיניו כמרגלית יקרה. והיה נזהר גם באופן הברכה, שתהיה בכוונה הראויה, ובזהירות. ועתה היה לאין מחמד כל עין. ועלינו ללמוד ממעשיו, להזהר במנין הברכות ובאופן הברכה.

ולסיכום: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. ואם אינו יכול לברך מאה ברכות בעצמו, יוכל להשלים למנין מאה ברכות על ידי עניית אמן על ברכות התורה ושאר ברכות שהוא שומע.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם עניית אמן נחשבת גם על ברכות הנהנין שאני לא נהנה, למשל כשמישהו מברך שהכל ואני עונה אמן אבל לא שותה כלום, או אם אני מבקש מאחי שיברך ברכות השחר בקול אפילו שכבר ברכתי ואני אענה אמן . האם זה נחשב? כ"ה סיון תשע"ז / 19 ביוני 2017

עניית אמן על ברכות היא מצוה גדולה. ואפילו אם אינך שייך לאותה ברכה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה