הלכה ליום ראשון י"ג תשרי תשס"ו 16 באוקטובר 2005

דין דפנות הסוכה

הסוכה צריכה להעשות משלוש דפנות וסכך. והדפנות שהם הכותלים של הסוכה, מותר לעשותם מכל דבר העומד בפני רוח מצויה, אבל אין לעשותם מסדינים וכיוצא בהן, שאינם כשרים לדפנות הסוכה, מפני שכל מחיצה שמתנודדת ברוח מצויה, והולכת ובאה עם הרוח, ואפילו בנדנוד מועט, אינה חשובה מחיצה. ואפילו אם עשה שתי מחיצות כהוגן ומחיצה אחת מסדין או יריעת פלסטיק, אין להתיר. וכתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שאף על פי שאנו רואים שמוכרים סוכות שדפנותיהם עשויות מיריעות, פשוט שלא היה זה על פי דעת תלמדי חכמים, ואין להכשיר סוכות אלו.

דפנות הסוכה שנעשו על ידי קנים רצופים, דהיינו מוטות עץ או מעקה של מרפסת וכיוצא בזה, ובין קנה לקנה יש ריוח של פחות משלושה טפחים,(טפח הוא שיעור שמונה סנטימטר ושלושה טפחים הם עשרים וארבעה סנטימטר) הסוכה כשרה, שכל פחות משלושה טפחים כלבוד דמי, דהיינו שנחשבים הקנים כאילו הם לבודים ומחוברים, וכשרים הם לדפנות הסוכה, הילכך, מרפסת שסגורה על ידי מעקה משלוש צדדים, וסוכך עליה כדת, כשרה, אך גובה המעקה צריך שיהיה לפחות גובה עשרה טפחים דהיינו שמונים סנטימטר, ויש להחמיר להוסיף עוד סנטימטר אחד על שיעור זה בכדי לצאת מכל חשש, ולכן גובה דפנות הסוכה הוא לפחות שמונים ואחת סנטימטר.

סוכה שנבנתה תחת מרפסת וכדומה, שאינה נמצאת ממש תחת כיפת השמים, פסולה בהחלט, ויש להזהיר על כך את ההמון, שלעתים בלי לשים לב בונים סוכה שחלקה נמצא תחת תיקרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש סוכה מדפנות פלסטיק ומסילות פלסטיק כתר האם הסוכה מהודרת ומותרת? י"א תשרי תשפ"א / 29 בספטמבר 2020

אם היא עומדת ברוח מצויה, היא כשרה. רק שכדי שהיא תהיה מהודרת, יש להניח נסרים של עץ מלמעלה, ורק עליהם להניח את הסכך, ולא להניח סכך ישירות על גבי הפלסטיק. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה