הלכה ליום ראשון י"ד אייר תשע"ב 6 במאי 2012

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

איתן בן יונה

הוקדש על ידי

בעילום שם

שאלה: האם מותר על פי ההלכה לעשות איפור קבוע על ידי מחט חשמלית או שיש בכך איסור?

תשובה: נאמר בתורתינו הקדושה (ויקרא כא.) וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'. מכאן שאסור לעשות כתובת קעקע, וכמו שפסק הרמב"ם: כתובת קעקע האמורה בתורה היא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה בחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים.

ולפיכך נראה היה לאסור גם כן את עניין האיפור הקבוע, שבו מחדירים צבע תחת העור כדי לתת צבע סביב העין או על גבי השפתיים וכדומה, שהרי יש בכך משום איסור כתובת קעקע. וכן פסקו כמה רבנים למעשה. וכך גם היה מפורסם שדעתו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לאסור מעשה האיפור הקבוע, וכמו שגם פורסם בשמו בספרי מחברי זמנינו.

אולם לאחרונה הדפיס מרן הרב שליט"א את ספרו טהרת הבית חלק שלישי, ודן שם להקל בעניין איפור קבוע מפני כמה ספיקות שיש בעצם האיסור בזה. שהרי דעת כמה ראשונים שלא אסרה תורה אלא כתיבת שם עבודה זרה על גבי העור, שכך הייתה דרכם של עובדי עבודה זרה, לרשום שם עבודה זרה על גבי עורם על ידי קעקוע, כדי להראות דביקותם בעבודה זרה שלהם. ועוד שיש פוסקים שלא אסרה תורה אלא כתיבת אותיות או ציור שלם, מה שאין כן באיפור קבוע שבודאי אינו שם עבודה זרה, וגם אינו אותיות. ואף שלהלכה נראה לאסור אפילו כתובת קעקע שאינה שם עבודת כוכבים ואינה אותיות בכלל, מכל מקום לעניין איפור קבוע יש עוד טעם להקל בזה, מפני שאינו קבוע כל כך, שהרי אחר כמה שנים הולך הרישום ונעלם, מפני שאינו נרשם עמוק בבשר האדם אלא רק תחת שכבת העור הראשונה, ובאופן כזה יש מקום להקל, ולכן כתב מרן שליט"א שאחרי שעיין היטב בכל דברי הפוסקים בנושא זה, נראה לו שאף אשה העושה איפור כזה לצורך נוי ויופי, יש לה על מה שתסמוך ואינה עושה איסור, ואם עושה כן לצורך כיסוי וטשטוש צלקת או להשלים צורת שיער בגבות, יש להקל בזה אף לכתחילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לעשות ציור על הגוף קעקוע על ידי אדם אחר, או גוי, שהציור הוא לא קבוע אלא נימחק מעצמו לאחר כמה שנים ? כ' תמוז תשע"ח / 3 ביולי 2018

בציור שלם יש להחמיר. ורק לגבי איפור קבוע, שאינו ציור ממש, יש להקל.

לגבי היתר לאיפור קבוע, אחד הטעמים להתיר הוא משום שאיסור כתובת קעקע הוא רק בכתיבת אותיות או ציורים. ולא באיפור... 
לכאורה קווי איפור שעל שפתיים או גבות, מכיון שהוא מעשה אומן צריכים להחשב ככתיבת אותיות.
שהרי כתבתם בהלכה שעסקה אם מותר לאשה להתאפר בשבת, בתשובה לשואל, כתבתם שאסור לנקות לאקה מעל הצפוניים בשבת מטעם ״מוחק״, הואיל וצביעת הציפורן בלאקה דורשת דיוק אומנותי, לכן זה נחשב כותב, ולהורידו נחשב מוחק. כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

ראשית, לענין כתובת קעקע מדובר רק בצירוף, ולא בסברא מוסכמת להלכה. ובכל אופן לגוף השאלה,
 
נראה שמאחר והכתובת שעושים באיפור קבוע, אינה רישום של ממש, אלא כעין שריטה אחת בלבד, (שהרי עושים קו מעל ומתחת לעין וכדומה, ולא רישום ממש) אין זה בכלל כתיבה שאסרה התורה. וכמו שכתב בספר משנת חכמים (דף קכג), שכתובת קעקע היינו שכותב אות או "רושם", ואינו עובר אלא כשיעשה אות שלימה או רושם שלם, ולא בשריטה בעלמא. עד כאן.
 
וכן מבואר בלשונות הראשונים שציין מרן שליט"א בתשובתו שבספר טהרת הבית ח"ג (עמוד ל), שאינו עובר אלא כשיעשה אות שלימה או רושם שלם. כלומר, בקו אחד, אפילו אם יעשנו באומנות, אין בזה דין כתובת קעקע.
 
ובכל אופן יש חילוק בין דין כתובת קעקע לדין כתיבה בשבת, שיש אומרים שדין כתובת קעקע חמור יותר, שחייב אפילו בכתיבת אות אחת, מה שאין כן בכתיבה בשבת, שאסור לכתוב אפילו אות אחת, אבל אינו חייב עליה, ורק בכותב שתי אותיות לוקה. וראה בכל מה שכתב בזה מרן שליט"א בתשובתו הנ"ל. עיין שם.

אבקש לדעת אם מותר לעשות איפור קבוע לאחר חודש אבלות על ההורה? ט' שבט תש"ע / 24 בינואר 2010

שלום רב!

אין הגבלה על עשיית איפור מצד האבלות. לכן העיקר שיש להקל בדבר.
רק בעצם הנדון של איפור קבוע יש מחלוקת הפוסקים, וכמו שביארנו בהלכה המצורפת.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה