הלכה ליום רביעי ח' אדר תשפ"ב 9 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר ברוך בן שרון מזל

הוקדש על ידי

המשפחה

מחיקת שם שמים מקבצי מחשב

שאלה: האם מותר למחוק במחשב קבצים שמוזכר בהם שם שמים, כגון, קובץ של סידור תפלה וכדומה?

תשובה: הנה ביסוד השאלה, עלינו לדון, האם יש להקל בכיבוי המחשב, או במעבר לחלון אחר במחשב, כאשר מופיע עליו שם ה', שהרי לכאורה נמצאנו מוחקים את השם, וכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יסודי התורה):
כל המוחק שם מן השמות הקדושים, עובר בלא תעשה, שנאמר בענין עבודה זרה "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלהיכם". וכן נפסק בטור ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן רעו ס"ט).

והנה כעין זה יש לדון בדבר מחיקת שם שמים המוקלט על גבי סרט רשם – קול, האם יש לאסור את הדבר מטעם איסור מחיקת השם.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו שו"ת יחוה דעת חלק רביעי (סימן נ) דן בזה, ואחר שהביא את דברי הרמב"ם, כתב שבאמת נראה יותר שמאחר שאין בסרט צורת אותיות בכלל, אלא שגלי הקול נקלטים על גבי הסרט בצורה אלקטרונית שאי אפשר להבחין בה למראה עיניו של אדם, לפיכך אין מקום לאסור מחיקתם על ידי הקלטה אחרת, אף על פי שיש שם שמות הקודש שנשמעים היטב באמצעות החשמל.

והביא כמה ראיות לדבריו, ומהם, על פי מה שלמדנו בגמרא במסכת גיטין (דף יט:), שגט שנכתב ב"מי מילין" (שהוא כמין דיו, שנעלם כעבור זמן, ואם רוצים לראותו שוב, מעבירים עליו מים היוצאים מקליפת רימון, ואז הכתב חוזר ונראה היטב. כך פירשו התוספות בשם ר"ח.) אינו גט כלל ועיקר, אף על פי שאחר כך על ידי מי קליפת הרימון ניתן לראות את הכתב, מכל מקום, בשעה שאינו נראה בעיניים, אין זה "כתב" הראוי להכשיר גט. ומכאן שגם אין זה "כתב" הראוי להחשב "שם קדוש" שאסור למוחקו.

ומכאן, לנושא שם שמים הנכתב על גבי סרט הקלטה, שאף שאחר כך ניתן לשומעו על ידי פעולה חשמלית, אינו נחשב "כתב" שיהיה אסור למוחקו. ומכאן נוכל אף אנו ללמוד לגבי שם שמים הצרוב בקובץ על גבי דיסק, שמותר למוחקו ללא חשש, הואיל ואינו נראה בעינים כלל.

אולם באמת שאין זה מספיק בכדי להקל במחיקת שם שמים המופיע כעת על גבי מסך המחשב, ולכאורה יש לומר שכל מה שהיקל מרן הרב זצ"ל במחיקת שם השם, היינו דוקא באופן שאין השם נראה בעינים, אבל אם כעת הוא נראה בעינים יש להחמיר בזה.

אולם יש לנו סברא נוספת להקל בדבר, והיא על פי מה שהוסיף מרן זצ"ל, שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר למחוק שם השם שלא נכתב לשם קדושתו (כשכותבים שם השם בספר תורה, אומר הסופר שהשם נכתב לשם קדושת השם, אבל סתם אדם שכותב שם ה', אינו מתכוין לקדש את השם), ורבים הפוסקים הסוברים שמן הדין מותר למחוק שם שלא נכתב לשם קדושתו.

ובפרט לגבי שם הנכתב על גבי מחשב, שאין כאן כתב ממש, אלא אורות מצטרפים וכיוצא בזה מדברים שלא שייך שתחול עליהם קדושה, כיון שאינם דברים ממשיים, נראה שבודאי יש מקום לומר שלא חלה קדושה על שמות אלה לכל הדעות.

ובאמת שיש לצדד בזה לכאן ולכאן, אך עיקרן של דברים, שכל כתב שאינו כתב ממש, לא שייך לומר שתחול עליו קדושת השם, ולפיכך מה שנהגו למחוק שם שמים על ידי כיבוי המחשב, או מעבר לחלון אחר וכדומה, אין בדבר איסור כלל. וכן שאלנו בזה את מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב שלמעשה אין לחוש בזה לאיסור, ומותר, הן למחוק קבצי מחשב שיש בהם שמות הקודש, והן לכבות את המחשב בשעה שמופיע על גבי המסך שם שמים.

ולסיכום: אין איסור מחיקת שמות הקודש בכתיבה על גבי מחשב, אלא בכתב ממשי בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כתב במחשב לא נחשב לכתב ממש האם יהיה אפשר להקל לכתוב על מחשב בחול המועד? ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

דן בזה בשו"ת יביע אומר, והעלה שבאמת אינו נחשב כתב. 

שלום כבוד הרב.

רק רציתי ליידע את כבוד הרב, שישנם שני סוגי מסכים, ובסוג השני, לכאורה, ההיתר צריך עיון :

1. הסוג הנפוץ, מסוג lcd ו amoled. בסוג זה נדרש זרם חשמל בכל רגע להצגת האשליה.

2. הסוג השני, שכבוד הרב לא התייחס אליו, הוא מסכי e-reader.

הסבר יותר ארוך :

1. הסוג הראשון עובד כך: בתחתית המסך יש אור, שכבה של אור. את השכבה הזו מכסה שכבה של פיקסלים - וילונות קטנים (שמסננים כל אחד את כמות האור שעוברת דרכו).

2. הסוג השני נפוץ בטאבלטים שמשמשים לקריאה בלבד (ולא לצפייה בסרטים).
כגון amazon kindle. המסך הוא סטאטי לחלוטין! כמו נייר רגיל ממש. לא צריך לא חשמל ולא בטריה.


זהו. זה כל מה שרציתי לומר לכבוד הרב.

2. ההסברים המדעיים, לעיל, הם מופשטים. עם זאת, לכאורה, צריך עיון אם הדימיון למי רימון (בסיס להיתר מחיקת שמות קדושים) קיים כאן.

תודה, וישר כח לכבוד הרב.

  ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

באמת שלגבי המסך שכתבת שמדובר ממש בדיו, אם נאמר שיש קדושה באותיות, הרי שלא נוכל להשתמש בו לשמות הקודש. כי אם פעם אחת יעלה שם שם שמים, יהיה אסור לעבור לדף אחר. 

והסברא היחידה שעולה בדעתי להקל, על פי מה שאמרו בגיטין כ. שגט שכתבו בכתב שעל גבי כיפה פסול, ופירש רש"י שהוא משום שאין הכתב נחשב לכתב "לפי שאינו כתוב וקבוע אלא מוטל על הבגד", כלומר, כיון שלא היתה מעולם כוונה שהכתב יהיה מונח לעולם, אין זה נחשב כתב. ואף שלענין שבת  אנו אוסרים כתיבה כזו על כל פנים מדרבנן, מכל מקום לגבי מחיקה יש מקום להקל בזה מאחר ואין בו גנאי כלל שלא היה כתב העשוי להתקיים. ועדיין צריך עיון. (ויש לפרש שם בגמרא דהטעם דלא חשיב כתב היינו משום דאין שם אותיות, אלא שהם מגוף הדבר שמתגרשת בו, וכן פירשו כמה מפרשים, אך מלשון רש"י משמע כמו שכתבתי. ומכל מקום המחצית השקל סימן שמ על דברי המג"א שם, הסביר בשיטת רש"י דהטעם שאינו כתב, משום דהוא מגוף הגט, וא"כ ליכא ראיה לנד"ד, ועיין שם היטב, ולענ"ד נראה כמש"כ). ומתאים שישלחו שאלה זו לגדולי הרבנים שיחוו דעתם בזה. 

שלום לרב האם דיסק או קלטת עם דברי תורה
צריכים גינזה?
תודה רבה ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

אינו צריך גניזה. 

היום שיש דיסקים, האם יש איסור לזרוק דיסקים עם הרצאות לפח וכדו'? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

מותר לזרוק דיסקים עם דברי תורה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה