הלכה ליום שני ו' אלול תשע"ז 28 באוגוסט 2017

חזרה בתשובה על לשון הרע, ועל הוראה בטעות

שתי שאלות: אם דיברתי על חבירי לשון הרע, האם עלי ללכת אליו ולספר לו מה שעשיתי, כדי לבקש את סליחתו? ומה הדין לגבי רב, שהחמיר בדבר שבאמת אפשר להקל, האם הוא צריך לבקש על כך סליחה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שעבירות ש"בין אדם לחבירו", אין יום הכפורים מכפר עליהם, עד שיפייס את חבירו.

דעת החפץ חיים
ומעתה לכאורה, מי שדיבר על חבירו לשון הרע, בודאי שעליו ללכת בעצמו אל חבירו, ולספר לו את מה שאירע, ולבקש את סליחתו. שאם לא כן, כיצד יוכל לבקש ממנו מחילה? וכן כתב הגאון בעל ה"חפץ חיים" (כלל ד סעיף יב), שצריך לגלות לחבירו מה שדיבר עליו.

דעת רבי ישראל מסאלנט
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב (בספרו על ימים נוראים עמוד רמד), שאם אין חבירו יודע שהוא דיבר עליו לשון הרע, ונראה שאם יספר לו שדיבר עליו לשון הרע, אז יחרה אפו ויגדל צערו, אין לספר לו שדיבר עליו לשון הרע. והביא שכן פסק בספר שלמי מועד (עמוד נו) בשם הגאון רבי ישראל מסאלנט.

והדברים מסתברים, שהרי תכלית הדבר, שיהיה שלום ושלוה בין ישראל, ומתוך כך שיספר לחבירו מה שעולל לו, אדרבה, תגדל המריבה, ויסתלק השלום יותר. לכן נכון לשתוק, ולבקש מחבירו "סליחה" באופן סתמי, כפי שרבים נוהגים בערב ראש השנה. ולא יפרט לו מה שאירע. ומכאן ולהבא יחזור בתשובה שלא לעשות כן.

דברי רבי שלמה זלמן אוירבך
והוסיף הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בשלמי מועד שם), שאם פגע  בכבודו של חבירו, וחבירו אינו יודע שהוא שפגע בכבודו, ואם יסופרו לו הדברים כהוייתן יקפיד ויחרה אפו עליו, רשאי שלא לספר לו כלל, אלא יבקש ממנו סתם מחילה בלבד. ועל כיוצא בזה נאמר, "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה". ומכאן ולהבא, יזהר שלא לשוב עוד לכסלה.

שגגת תלמוד – עולה זדון
ולגבי השאלה השנייה, רב שהחמיר לשואל, וכגון שפסק לו שהעוף שבידו טריפה, והיה הדבר טעות, כי באמת יש להקל בדבר. או רב שפסק לספרדי להחמיר בדבר שהספרדים מיקלים, או להיפך, וגרם לו נזק. האם הרב צריך לבקש מחילה?

יש אומרים שאין הרב צריך לבקש מחילה על כך, והביאו טעם לדבריהם. ומרן רבינו זצ"ל (עמוד רמג) כתב, שאין בדבריהם "לא טעם ולא ריח", ומכיון שאמרו חז"ל "שגגת תלמוד – עולה זדון", כלומר, מי שלא למד, ולכן חטא, הרי הוא כמי שעשה במזיד (בכוונה), לכן ודאי שעל הרב לרצות את השואל ולפייסו בממון, שיסלח לו.

ומרן הגאון רבינו צבי פסח פראנק זצ"ל, כשהיו באים לפניו עניי ירושלים ועוף בידם, לשאול עליו אם הוא טריפה, והיה נראה בעיניו שיש להטריף את העוף, היה מטריף, ומשלם לשואל את כל דמי התרנגולת, כדי שלא יארע נזק על ידו. ולכן הורגלו כל עניי ירושלים לעלות לביתו של גאון וצדיק זה, ביודעם כי ממנו לא תצא להם תקלה...

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה