הלכה ליום שני ו' אלול תשע"ז 28 באוגוסט 2017

חזרה בתשובה על לשון הרע, ועל הוראה בטעות

שתי שאלות: אם דיברתי על חבירי לשון הרע, האם עלי ללכת אליו ולספר לו מה שעשיתי, כדי לבקש את סליחתו? ומה הדין לגבי רב, שהחמיר בדבר שבאמת אפשר להקל, האם הוא צריך לבקש על כך סליחה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שעבירות ש"בין אדם לחבירו", אין יום הכפורים מכפר עליהם, עד שיפייס את חבירו.

דעת החפץ חיים
ומעתה לכאורה, מי שדיבר על חבירו לשון הרע, בודאי שעליו ללכת בעצמו אל חבירו, ולספר לו את מה שאירע, ולבקש את סליחתו. שאם לא כן, כיצד יוכל לבקש ממנו מחילה? וכן כתב הגאון בעל ה"חפץ חיים" (כלל ד סעיף יב), שצריך לגלות לחבירו מה שדיבר עליו.

דעת רבי ישראל מסאלנט
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב (בספרו על ימים נוראים עמוד רמד), שאם אין חבירו יודע שהוא דיבר עליו לשון הרע, ונראה שאם יספר לו שדיבר עליו לשון הרע, אז יחרה אפו ויגדל צערו, אין לספר לו שדיבר עליו לשון הרע. והביא שכן פסק בספר שלמי מועד (עמוד נו) בשם הגאון רבי ישראל מסאלנט.

והדברים מסתברים, שהרי תכלית הדבר, שיהיה שלום ושלוה בין ישראל, ומתוך כך שיספר לחבירו מה שעולל לו, אדרבה, תגדל המריבה, ויסתלק השלום יותר. לכן נכון לשתוק, ולבקש מחבירו "סליחה" באופן סתמי, כפי שרבים נוהגים בערב ראש השנה. ולא יפרט לו מה שאירע. ומכאן ולהבא יחזור בתשובה שלא לעשות כן.

דברי רבי שלמה זלמן אוירבך
והוסיף הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בשלמי מועד שם), שאם פגע  בכבודו של חבירו, וחבירו אינו יודע שהוא שפגע בכבודו, ואם יסופרו לו הדברים כהוייתן יקפיד ויחרה אפו עליו, רשאי שלא לספר לו כלל, אלא יבקש ממנו סתם מחילה בלבד. ועל כיוצא בזה נאמר, "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה". ומכאן ולהבא, יזהר שלא לשוב עוד לכסלה.

שגגת תלמוד – עולה זדון
ולגבי השאלה השנייה, רב שהחמיר לשואל, וכגון שפסק לו שהעוף שבידו טריפה, והיה הדבר טעות, כי באמת יש להקל בדבר. או רב שפסק לספרדי להחמיר בדבר שהספרדים מיקלים, או להיפך, וגרם לו נזק. האם הרב צריך לבקש מחילה?

יש אומרים שאין הרב צריך לבקש מחילה על כך, והביאו טעם לדבריהם. ומרן רבינו זצ"ל (עמוד רמג) כתב, שאין בדבריהם "לא טעם ולא ריח", ומכיון שאמרו חז"ל "שגגת תלמוד – עולה זדון", כלומר, מי שלא למד, ולכן חטא, הרי הוא כמי שעשה במזיד (בכוונה), לכן ודאי שעל הרב לרצות את השואל ולפייסו בממון, שיסלח לו.

ומרן הגאון רבינו צבי פסח פראנק זצ"ל, כשהיו באים לפניו עניי ירושלים ועוף בידם, לשאול עליו אם הוא טריפה, והיה נראה בעיניו שיש להטריף את העוף, היה מטריף, ומשלם לשואל את כל דמי התרנגולת, כדי שלא יארע נזק על ידו. ולכן הורגלו כל עניי ירושלים לעלות לביתו של גאון וצדיק זה, ביודעם כי ממנו לא תצא להם תקלה...

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה