הלכה ליום שלישי ב' שבט תשפ"ו 20 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לישועה עבור

דוד חיים בן איריס עדינה הי"ו

הוקדש על ידי

המשפחה

מריחת משחה בשבת

מרן בשלחן ערוך (סימן שיד סעיף יא) כתב, שאסור לקחת שעווה, ולסתום בעזרתה חור שנוצר בחבית בשבת. מפני שיש בזה איסור משום "ממרח" בשבת.

כלומר, ישנו איסור למרח דבר בשבת. ולכן גם מי שרוצה למרוח בשבת משחה על ידיו, כדי שהמשחה תהיה מרוחה היטב על גבי היד, ותגן עליו מפני התייבשות העור, הרי שאסור לעשות כן בשבת, משום איסור "ממרח".

וכן המורח על עורו קרם הגנה בשבת, כדי להגן עליו מפני נזקי השמש, אסור לו לעשות כן בשבת, משום איסור "ממרח".

עוד כתב מרן השלחן ערוך (סימן שטז), שאדם שירק על הרצפה בשבת, אסור לו לדרוך ברגליו ולמרוח את הרוק כדי שיבלע באדמה. אולם בדין זה, אין הטעם משום איסור "ממרח", אלא משום איסור "משווה גומות", שמיישר את הקרקע (האדמה) בשבת.

ולכאורה יש להבין, מדוע לא שייך בזה איסור משום "ממרח"? והסביר זאת המגן אברהם, שאיסור ממרח לא שייך אלא כאשר מורח דבר אחד על גבי השני, ורוצה שהדבר המתמרח ישאר. כמו שעווה שסותמת את החור בחבית. אבל כאשר האדם מורח דבר כדי שהוא יבלע לגמרי ויעלם, אין בזה איסור משום ממרח. ולכן לדוגמא, אדם שירק על גבי רצפה מרוצפת, והוא דורך ברגליו על הרוק כדי להבליע אותו שיעלם ולא יראו אותו אנשים אחרים, אין בדבר איסור משום ממרח בשבת.

ומכאן למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ד או"ח סימן כז, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפד), שאם אדם לוקח משחה בשבת, ורצונו שהמשחה תבלע בגופו לגמרי, [כמו אנשים שיש להם יובש ופצעים בידיהם, ורוצים למרוח משחה, באופן שהמשחה תבלע לגמרי בעור, ולא בכדי שישאר ממנה שום רושם על ידיהם], מותר לעשות כן בשבת. וכן אדם שמורח משחה על גבו, כדי להקל מעליו את כאבי הגב, ומשחה זו עשויה באופן שהיא נבלעת לגמרי בעור האדם. הדין הוא שמותר למרוח אותה בשבת על גבי העור.

וכן תינוק, שמורחים לו משחה כדי לטפל ב"תפרחת חיתולים",והמשחה היא כזו שנבלעת לגמרי בעור, מותר להשתמש במשחה כזו בשבת, שאין בזה משום ממרח.

(אולם לגבי אדם בריא, שאינו תינוק, ההיתר שלנו הוא דוקא באופן שהתחיל להשתמש במשחה לפני שבת, לדוגמא ביום שישי, שאם לא כן יש כאן שאלה של "רפואה בשבת", שהוא איסור נפרד שלא נדון בו כעת).

ותינוק הסובל מ"תפרחת", ויש צורך למרוח על עורו משחה, באופן שהמשחה לא תבלע בעור, אלא תהיה מונחת עליו כדי להגן עליו. כתבו כמה אחרונים שיש להניח "נקודות" של משחה על עורו, שימרחו מאליהם על ידי החיתול, אבל אין למרוח את המשחה ביד בצורה מכוונת וישרה כפי שעושים בימות החול.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לטלטל קרם פנים או ידים בשבת
וכן מברשת שיער לבנות עדות המזרח כ"ז טבת תשפ"ג / 20 בינואר 2023

קרם פנים וכדומה הוא מוקצה. מברשת שיער דינה ככלי שמלאכתו לאיסור, שאם צריכים אותה לאיזה שימוש מותר, או כדי לפנות אותה כי צריכים את מקומה, מותר לטלטלה. 

1. האם מותר למרוח שמן בפנים ובידיים בשבת, לשם הנאה?
2. האם מותר להשתמש במשחת שיניים רגילה בשבת? י' תמוז תשפ"ב / 9 ביולי 2022

אדם בריא שסך בשמן להנאתו, מותר לו לסוך בשבת. (כף החיים סימן שכז אות ג, הליכות עולם ח"ד עמוד ר).

מותר להשתמש במשחת שיניים בשבת. 

לגבי פסק ההלכה שהרב כתב בו שמותר למרוח קרם ידיים אם רוצה שיבלע לגמרי בתוך העור , וכך זה לא ממרח - איך יתכן שאין פה איסור ממרח, הרי קרם לחות שמים אותו על מנת שיסתיר את היובש בידיים. משום הלחות שיש בו שנשארת לאחר המריחה ועושה מראה חלק.. האם באמת אין בזה איסור ממרח? א' תמוז תש"פ / 23 ביוני 2020

אתה צודק בהחלט. אם הכוונה היא שתשאר לחות על גבי היד, ולא רק תהיה ספוגה בעור, הדבר אסור בהחלט. ויש בזה איסור חמור בשבת. אנו כתבנו להקל רק באופן שרוצה שכל הקרם יבלע ביד. והדבר מצוי, לדוגמא אדם לפני אירוע, כשיש לו יובש ביד, אינו מעוניין שישאר לו קרם על גבי היד, כי הדבר יגרום לו אי נעימות כשילחץ את ידיהם של אנשים, ולכן מספיג את הקרם היטב בעורו. ולזה היתה כוונתינו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה