הלכה ליום חמישי י"ט סיון תש"פ 11 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לישועת

הבחור אליהו בן נאווה הי"ו

שה' יתברך ישמרהו ויצילהו, וישוב לביתו לחיים טובים. אמן.

הוקדש על ידי

ידידי המשפחה

מריחת משחה בשבת

מרן בשלחן ערוך (סימן שיד סעיף יא) כתב, שאסור לקחת שעווה, ולסתום בעזרתה חור שנוצר בחבית בשבת. מפני שיש בזה איסור משום "ממרח" בשבת.

כלומר, ישנו איסור למרח דבר בשבת. ולכן גם מי שרוצה למרוח בשבת משחה על ידיו, כדי שהמשחה תהיה מרוחה היטב על גבי היד, ותגן עליו מפני התייבשות העור, הרי שאסור לעשות כן בשבת, משום איסור "ממרח".

וכן המורח על עורו קרם הגנה בשבת, כדי להגן עליו מפני נזקי השמש, אסור לו לעשות כן בשבת, משום איסור "ממרח".

עוד כתב מרן השלחן ערוך (סימן שטז), שאדם שירק על הרצפה בשבת, אסור לו לדרוך ברגליו ולמרוח את הרוק כדי שיבלע באדמה. אולם בדין זה, אין הטעם משום איסור "ממרח", אלא משום איסור "משווה גומות", שמיישר את הקרקע (האדמה) בשבת.

ולכאורה יש להבין, מדוע לא שייך בזה איסור משום "ממרח"? והסביר זאת המגן אברהם, שאיסור ממרח לא שייך אלא כאשר מורח דבר אחד על גבי השני, ורוצה שהדבר המתמרח ישאר. כמו שעווה שסותמת את החור בחבית. אבל כאשר האדם מורח דבר כדי שהוא יבלע לגמרי ויעלם, אין בזה איסור משום ממרח. ולכן לדוגמא, אדם שירק על גבי רצפה מרוצפת, והוא דורך ברגליו על הרוק כדי להבליע אותו שיעלם ולא יראו אותו אנשים אחרים, אין בדבר איסור משום ממרח בשבת.

ומכאן למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ד או"ח סימן כז, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפד), שאם אדם לוקח משחה בשבת, ורצונו שהמשחה תבלע בגופו לגמרי, [כמו אנשים שיש להם יובש ופצעים בידיהם, ורוצים למרוח משחה, באופן שהמשחה תבלע לגמרי בעור, ולא בכדי שישאר ממנה שום רושם על ידיהם], מותר לעשות כן בשבת. וכן אדם שמורח משחה על גבו, כדי להקל מעליו את כאבי הגב, ומשחה זו עשויה באופן שהיא נבלעת לגמרי בעור האדם. הדין הוא שמותר למרוח אותה בשבת על גבי העור.

וכן תינוק, שמורחים לו משחה כדי לטפל ב"תפרחת חיתולים",והמשחה היא כזו שנבלעת לגמרי בעור, מותר להשתמש במשחה כזו בשבת, שאין בזה משום ממרח.

(אולם לגבי אדם בריא, שאינו תינוק, ההיתר שלנו הוא דוקא באופן שהתחיל להשתמש במשחה לפני שבת, לדוגמא ביום שישי, שאם לא כן יש כאן שאלה של "רפואה בשבת", שהוא איסור נפרד שלא נדון בו כעת).

ותינוק הסובל מ"תפרחת", ויש צורך למרוח על עורו משחה, באופן שהמשחה לא תבלע בעור, אלא תהיה מונחת עליו כדי להגן עליו. כתבו כמה אחרונים שיש להניח "נקודות" של משחה על עורו, שימרחו מאליהם על ידי החיתול, אבל אין למרוח את המשחה ביד בצורה מכוונת וישרה כפי שעושים בימות החול.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי פסק ההלכה שהרב כתב בו שמותר למרוח קרם ידיים אם רוצה שיבלע לגמרי בתוך העור , וכך זה לא ממרח - איך יתכן שאין פה איסור ממרח, הרי קרם לחות שמים אותו על מנת שיסתיר את היובש בידיים. משום הלחות שיש בו שנשארת לאחר המריחה ועושה מראה חלק.. האם באמת אין בזה איסור ממרח? א' תמוז תש"פ / 23 ביוני 2020

אתה צודק בהחלט. אם הכוונה היא שתשאר לחות על גבי היד, ולא רק תהיה ספוגה בעור, הדבר אסור בהחלט. ויש בזה איסור חמור בשבת. אנו כתבנו להקל רק באופן שרוצה שכל הקרם יבלע ביד. והדבר מצוי, לדוגמא אדם לפני אירוע, כשיש לו יובש ביד, אינו מעוניין שישאר לו קרם על גבי היד, כי הדבר יגרום לו אי נעימות כשילחץ את ידיהם של אנשים, ולכן מספיג את הקרם היטב בעורו. ולזה היתה כוונתינו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה