הלכה ליום שלישי ט"ז אייר תשע"ט 21 במאי 2019

נשים בתפילה

במשנה במסכת ברכות (דף כ:) שנינו, שנשים חייבות במצוות תפילה. ובגמרא אמרו, שיש לכאורה סיבה לפטור את הנשים ממצוות תפילה, משום שהיא "מצות עשה שהזמן גרמא", (מצות עשה שתלויה בזמן, כמו מצות לולב שחיובה הוא בחג הסוכות ולכן נשים פטורות ממנה), אולם מאחר והתפילה היא בקשת רחמים מה' יתברך, וגם נשים צריכות רחמים מה' יתברך, לכן אין מצוות תפילה נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא והנשים אף הן חייבות בתפילה.

וכשאנו אומרים "תפילה", הכוונה היא לתפילת העמידה, (תפילת שמונה עשרה).

והפוסקים נחלקו ביניהם בפירוש דברי הגמרא. יש אומרים, שהנשים חייבות במצוות התפילה בכל יום, כדין האנשים, שתתפללנה לכל הפחות תפילת שחרית ומנחה. ויש אומרים שאין הנשים מחוייבות אלא בתפילה אחת בכל יום, משום שעיקר המצוה להתפלל לפני ה', היא בתפלה אחת בכל יום, ורק רבותינו תיקנו לנו להתפלל שלוש פעמים בכל יום, ובתקנה זו, של שלוש תפילות בכל יום, אין הנשים מחוייבות.

ולמעשה, למנהג הספרדים ובני עדות המזרח, ולפי דעת מרן השלחן ערוך, הנשים אינן מחוייבות אלא בתפילה אחת בכל יום, או שחרית או מנחה או ערבית. והיא חובה קדושה שעל האשה לקיימה ולא להשתמט ממנה חס ושלום. אבל למנהג האשכנזים, יש אומרים שהנשים חייבות בכל יום בתפילת שחרית ובתפילת מנחה. ולגבי תפילת ערבית יש להקל גם להן, מאחר ותפילה זו לא נתקבלה כחובה אלא לאנשים ולא לנשים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מייעץ שכל אשה תקבע לה תפלה אחת קבועה בכל יום, שחרית או מנחה או ערבית, שתתפלל את אותה תפלה, כדי שלא תבוא לידי ביטול תפילה לגמרי. וטוב ונכון שהאשה תתפלל תפילת שחרית, ותאמר קודם לכן "ברכות השחר", שהיא חייבת לאמרם בכל יום (מלבד ברכת שלא "עשני אשה", שהאשה אומרת "שעשני כרצונו" בלא שם ומלכות). ואחר כך תברך ברכות התורה, ואחר כך נכון שתאמר לכל הפחות פסוק "שמע ישראל", ופסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואם תוכל, תקרא את כל פרשיות קריאת שמע, ואחר כך תעמוד להתפלל תפלת העמידה.

ואשה שיכולה, רשאית להתפלל שלוש תפלות בכל יום, שחרית מנחה וערבית. ואפילו למנהג הספרדים שנשים אינן מברכות על מצוות עשה שהן פטורות ממנה, מכל מקום לגבי תפילה, הן רשאיות להתפלל ולברך את כל הברכות שבתפילת העמידה, אפילו שלוש פעמים ביום, וכמנהג נשים צדקניות, שהיו זהירות במצוות התפילה בכל יום, וזכו להעמיד דורות ישרים מבורכים.

והצדקנית מרת שמחה צדקה עליה השלום, אמו של ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, שהיתה אשה יקרת רוח מיחידי סגולה שבדור, היתה ממש בקיאה בדינים ובמקורותיהם, והיא היתה נוהגת בכל יום להגיע לבית הכנסת לקראת המנין הראשון של שחרית והיתה מסיימת את התפילה עם המתפללים במנין השני, והיתה מתפללת שלוש תפילות בכל יום במנין. וכן ראינו לעוד נשים צדקניות שנהגו כן, מאחר ובהגיע ימי הזקנה, שכבר אינן טרודות בגידול הילדים, יש להן פנאי להתפלל בשקידה כזו, ולהרבות בתחנונים לה' יתברך עליהן ועל בניהם ובנותיהם, אשריהן ואשרי חלקן. אבל אשה שצריכה לגדל את ילדיה, אסור לה לעוזבם לנפשם ולהתעסק בתפילות ארוכות ואמירת תהילים ושמיעת שיעורים כל היום, כי לכל זמן ועת.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה