הלכה ליום שלישי ט"ז אייר תשע"ט 21 במאי 2019

נשים בתפילה

במשנה במסכת ברכות (דף כ:) שנינו, שנשים חייבות במצוות תפילה. ובגמרא אמרו, שיש לכאורה סיבה לפטור את הנשים ממצוות תפילה, משום שהיא "מצות עשה שהזמן גרמא", (מצות עשה שתלויה בזמן, כמו מצות לולב שחיובה הוא בחג הסוכות ולכן נשים פטורות ממנה), אולם מאחר והתפילה היא בקשת רחמים מה' יתברך, וגם נשים צריכות רחמים מה' יתברך, לכן אין מצוות תפילה נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא והנשים אף הן חייבות בתפילה.

וכשאנו אומרים "תפילה", הכוונה היא לתפילת העמידה, (תפילת שמונה עשרה).

והפוסקים נחלקו ביניהם בפירוש דברי הגמרא. יש אומרים, שהנשים חייבות במצוות התפילה בכל יום, כדין האנשים, שתתפללנה לכל הפחות תפילת שחרית ומנחה. ויש אומרים שאין הנשים מחוייבות אלא בתפילה אחת בכל יום, משום שעיקר המצוה להתפלל לפני ה', היא בתפלה אחת בכל יום, ורק רבותינו תיקנו לנו להתפלל שלוש פעמים בכל יום, ובתקנה זו, של שלוש תפילות בכל יום, אין הנשים מחוייבות.

ולמעשה, למנהג הספרדים ובני עדות המזרח, ולפי דעת מרן השלחן ערוך, הנשים אינן מחוייבות אלא בתפילה אחת בכל יום, או שחרית או מנחה או ערבית. והיא חובה קדושה שעל האשה לקיימה ולא להשתמט ממנה חס ושלום. אבל למנהג האשכנזים, יש אומרים שהנשים חייבות בכל יום בתפילת שחרית ובתפילת מנחה. ולגבי תפילת ערבית יש להקל גם להן, מאחר ותפילה זו לא נתקבלה כחובה אלא לאנשים ולא לנשים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מייעץ שכל אשה תקבע לה תפלה אחת קבועה בכל יום, שחרית או מנחה או ערבית, שתתפלל את אותה תפלה, כדי שלא תבוא לידי ביטול תפילה לגמרי. וטוב ונכון שהאשה תתפלל תפילת שחרית, ותאמר קודם לכן "ברכות השחר", שהיא חייבת לאמרם בכל יום (מלבד ברכת שלא "עשני אשה", שהאשה אומרת "שעשני כרצונו" בלא שם ומלכות). ואחר כך תברך ברכות התורה, ואחר כך נכון שתאמר לכל הפחות פסוק "שמע ישראל", ופסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואם תוכל, תקרא את כל פרשיות קריאת שמע, ואחר כך תעמוד להתפלל תפלת העמידה.

ואשה שיכולה, רשאית להתפלל שלוש תפלות בכל יום, שחרית מנחה וערבית. ואפילו למנהג הספרדים שנשים אינן מברכות על מצוות עשה שהן פטורות ממנה, מכל מקום לגבי תפילה, הן רשאיות להתפלל ולברך את כל הברכות שבתפילת העמידה, אפילו שלוש פעמים ביום, וכמנהג נשים צדקניות, שהיו זהירות במצוות התפילה בכל יום, וזכו להעמיד דורות ישרים מבורכים.

והצדקנית מרת שמחה צדקה עליה השלום, אמו של ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, שהיתה אשה יקרת רוח מיחידי סגולה שבדור, היתה ממש בקיאה בדינים ובמקורותיהם, והיא היתה נוהגת בכל יום להגיע לבית הכנסת לקראת המנין הראשון של שחרית והיתה מסיימת את התפילה עם המתפללים במנין השני, והיתה מתפללת שלוש תפילות בכל יום במנין. וכן ראינו לעוד נשים צדקניות שנהגו כן, מאחר ובהגיע ימי הזקנה, שכבר אינן טרודות בגידול הילדים, יש להן פנאי להתפלל בשקידה כזו, ולהרבות בתחנונים לה' יתברך עליהן ועל בניהם ובנותיהם, אשריהן ואשרי חלקן. אבל אשה שצריכה לגדל את ילדיה, אסור לה לעוזבם לנפשם ולהתעסק בתפילות ארוכות ואמירת תהילים ושמיעת שיעורים כל היום, כי לכל זמן ועת.

 

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, בגלל הקורונה אנו נשים ספרדיות יכולות להתפלל רק בחב"ד ושם לא כמו התפילה של הספרדים, לכן אני מתפללת קודם בבית לפני התפילה בחב"ד.
האם זה בסדר שאני קוראת עקדת יצחק , כמו שכבש אברהם...פיטום הקטורת ...רבון העולמים אתה צויתנו...
ושמע ישראל. ואז עושה הפסק ומגיעה לחב"ד וממשיכה איתם מ "הודו..."
אשמח לתשובתכם. תודה רבה!!! י"ב טבת תשפ"א / 27 בדצמבר 2020

אין בזה שום חיסרון. תבורכי מפי עליון, ותתקבלנה תפלותיכן,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה