הלכה ליום שלישי ט"ז אייר תשע"ט 21 במאי 2019

נשים בתפילה

במשנה במסכת ברכות (דף כ:) שנינו, שנשים חייבות במצוות תפילה. ובגמרא אמרו, שיש לכאורה סיבה לפטור את הנשים ממצוות תפילה, משום שהיא "מצות עשה שהזמן גרמא", (מצות עשה שתלויה בזמן, כמו מצות לולב שחיובה הוא בחג הסוכות ולכן נשים פטורות ממנה), אולם מאחר והתפילה היא בקשת רחמים מה' יתברך, וגם נשים צריכות רחמים מה' יתברך, לכן אין מצוות תפילה נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא והנשים אף הן חייבות בתפילה.

וכשאנו אומרים "תפילה", הכוונה היא לתפילת העמידה, (תפילת שמונה עשרה).

והפוסקים נחלקו ביניהם בפירוש דברי הגמרא. יש אומרים, שהנשים חייבות במצוות התפילה בכל יום, כדין האנשים, שתתפללנה לכל הפחות תפילת שחרית ומנחה. ויש אומרים שאין הנשים מחוייבות אלא בתפילה אחת בכל יום, משום שעיקר המצוה להתפלל לפני ה', היא בתפלה אחת בכל יום, ורק רבותינו תיקנו לנו להתפלל שלוש פעמים בכל יום, ובתקנה זו, של שלוש תפילות בכל יום, אין הנשים מחוייבות.

ולמעשה, למנהג הספרדים ובני עדות המזרח, ולפי דעת מרן השלחן ערוך, הנשים אינן מחוייבות אלא בתפילה אחת בכל יום, או שחרית או מנחה או ערבית. והיא חובה קדושה שעל האשה לקיימה ולא להשתמט ממנה חס ושלום. אבל למנהג האשכנזים, יש אומרים שהנשים חייבות בכל יום בתפילת שחרית ובתפילת מנחה. ולגבי תפילת ערבית יש להקל גם להן, מאחר ותפילה זו לא נתקבלה כחובה אלא לאנשים ולא לנשים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מייעץ שכל אשה תקבע לה תפלה אחת קבועה בכל יום, שחרית או מנחה או ערבית, שתתפלל את אותה תפלה, כדי שלא תבוא לידי ביטול תפילה לגמרי. וטוב ונכון שהאשה תתפלל תפילת שחרית, ותאמר קודם לכן "ברכות השחר", שהיא חייבת לאמרם בכל יום (מלבד ברכת שלא "עשני אשה", שהאשה אומרת "שעשני כרצונו" בלא שם ומלכות). ואחר כך תברך ברכות התורה, ואחר כך נכון שתאמר לכל הפחות פסוק "שמע ישראל", ופסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואם תוכל, תקרא את כל פרשיות קריאת שמע, ואחר כך תעמוד להתפלל תפלת העמידה.

ואשה שיכולה, רשאית להתפלל שלוש תפלות בכל יום, שחרית מנחה וערבית. ואפילו למנהג הספרדים שנשים אינן מברכות על מצוות עשה שהן פטורות ממנה, מכל מקום לגבי תפילה, הן רשאיות להתפלל ולברך את כל הברכות שבתפילת העמידה, אפילו שלוש פעמים ביום, וכמנהג נשים צדקניות, שהיו זהירות במצוות התפילה בכל יום, וזכו להעמיד דורות ישרים מבורכים.

והצדקנית מרת שמחה צדקה עליה השלום, אמו של ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, שהיתה אשה יקרת רוח מיחידי סגולה שבדור, היתה ממש בקיאה בדינים ובמקורותיהם, והיא היתה נוהגת בכל יום להגיע לבית הכנסת לקראת המנין הראשון של שחרית והיתה מסיימת את התפילה עם המתפללים במנין השני, והיתה מתפללת שלוש תפילות בכל יום במנין. וכן ראינו לעוד נשים צדקניות שנהגו כן, מאחר ובהגיע ימי הזקנה, שכבר אינן טרודות בגידול הילדים, יש להן פנאי להתפלל בשקידה כזו, ולהרבות בתחנונים לה' יתברך עליהן ועל בניהם ובנותיהם, אשריהן ואשרי חלקן. אבל אשה שצריכה לגדל את ילדיה, אסור לה לעוזבם לנפשם ולהתעסק בתפילות ארוכות ואמירת תהילים ושמיעת שיעורים כל היום, כי לכל זמן ועת.

 

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין טלטול מפתח בחגורה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה


דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה