הלכה ליום שלישי ג' כסלו תשע"ה 25 בנובמבר 2014

סכין בברכת המזון

שאלה: האם יש מקור למנהג שנהגו רבים, לכסות את הסכינים בסיום הסעודה בשעת ברכת המזון, והאם יש חילוק בענין זה בין יום השבת לימי החול?

תשובה: המנהג לכסות את הסכינים במפית וכדומה בסיום הסעודה קודם ברכת המזון, מקורו בדברי מרן הבית יוסף (סי' קפ)  בשם רבינו הרוקח, שכתב בזו הלשון: מכסין סכין בשעת ברכת המזון, על שם (משום) שנאמר (לגבי המזבח), "לא תניף עליהם ברזל", ובמכילתא פירשו הטעם שאין להניף ברזל על המזבח, מפני שהמזבח בא להאריך חייו של אדם, ולא ראוי שיבא זה שמקצר חייו של אדם על גבי זה שמאריך חייו של אדם. והשלחן הוא כמו מזבח, כמו שאמרו בשלהי מסכת חגיגה (כז.). עד כאן דבריו. וכן כתב הרב רבי דוד אבודרהם, וכן כתב בספר שבלי הלקט.

וכתב עוד בספר שבלי הלקט, וזו לשונו, מפי החבר רבי שמחה שמעתי טעם אחר לענין זה, פעם אחת היה אחד מברך ברכת המזון, וכשהגיע לברכת בונה ירושלים ונזכר בחרבן הבית, לקח הסכין ותקעו בבטנו לרוב צערו. לכן נהגו זכר לענין זה לסלק את הסכין בשעת הברכה. ושני טעמים אלו כתובים גם בארחות חיים. ומכל מקום סיים מרן השלחן ערוך, שבשבתות וימים טובים לא נהגו לסלק את הסכין מהשלחן, אף על פי שלפי הטעם של רבי שמחה שהזכרנו אין לחלק בין שבת ליום חול, מכל מקום מנהגם של ישראל תורה. (ולפי הטעם הראשון שכתבנו, מובן מדוע אין מסלקין את הסכין בשבת, משום שבשבת לא בונים מזבח, ואין כאן שייכות לענין בניית המזבח שאז אין מניפים סכין. כן כתב המגן אברהם. והטעם הראשון הוא הטעם העיקרי להלכה). ויש עוד עומק בטעם זה על פי הקבלה.

וכן פסק מרן בשלחן ערוך, שנוהגים לכסות את הסכין בשעת הברכה, ובשבתות לא נהגו לעשות כן. ורבינו מרדכי יפה בעל הלבושים כתב, שמנהגם שלא לחלק בזה בין שבתות ליום חול, ותמיד הם מכסים את הסכין. וזהו מפני שחוששים הם לטעמו של רבינו שמחה, וכמו שכתבנו בשם מרן הבית יוסף, שלפי טעמו של רבינו שמחה אין לחלק בזה בין שבת ליום חול. אולם רבינו הט"ז כתב, שאף לטעמו של רבינו שמחה יש לחלק בזה, שדוקא ביום חול אדם מיצר מאד על החורבן (בפרט בדורות הראשונים שהיו מצטערים מאד על חרבן הבית וגלות ישראל), מה שאין כן ביום השבת שאינו מיצר כל כך ואין לחוש בזה כלל כך.

ומרן הרב חיד"א כתב, שלפי דברי המקובלים, הרב הקדוש מהר"ם קורדובירו, וזקינו של הרב חיד"א הגאון מהר"ר אברהם אזולאי, אדרבא, יש להקפיד שלא לכסות את הסכין ביום השבת וביום טוב, מפני שעל פי הסוד יום השבת הוא בחינת עולם הבא, שבאותו הזמן שיהיה לעתיד במהרה בימינו יתמתקו הדינים ותתבטל המיתה מהעולם, ועל כן אין לכסות את הסכין בשבת.

על כן לסיכום: מנהג ישראל לכסות את הסכין בסיום הסעודה, והנוהגים שלא לכסות את הסכין בשבתות וימים טובים, וכן אלו שאין אצלם מנהג ידוע בענין זה, טוב יותר שלא יכסו את הסכין בשבת ויום טוב.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה