הלכה ליום שלישי ג' כסלו תשע"ה 25 בנובמבר 2014

סכין בברכת המזון

שאלה: האם יש מקור למנהג שנהגו רבים, לכסות את הסכינים בסיום הסעודה בשעת ברכת המזון, והאם יש חילוק בענין זה בין יום השבת לימי החול?

תשובה: המנהג לכסות את הסכינים במפית וכדומה בסיום הסעודה קודם ברכת המזון, מקורו בדברי מרן הבית יוסף (סי' קפ)  בשם רבינו הרוקח, שכתב בזו הלשון: מכסין סכין בשעת ברכת המזון, על שם (משום) שנאמר (לגבי המזבח), "לא תניף עליהם ברזל", ובמכילתא פירשו הטעם שאין להניף ברזל על המזבח, מפני שהמזבח בא להאריך חייו של אדם, ולא ראוי שיבא זה שמקצר חייו של אדם על גבי זה שמאריך חייו של אדם. והשלחן הוא כמו מזבח, כמו שאמרו בשלהי מסכת חגיגה (כז.). עד כאן דבריו. וכן כתב הרב רבי דוד אבודרהם, וכן כתב בספר שבלי הלקט.

וכתב עוד בספר שבלי הלקט, וזו לשונו, מפי החבר רבי שמחה שמעתי טעם אחר לענין זה, פעם אחת היה אחד מברך ברכת המזון, וכשהגיע לברכת בונה ירושלים ונזכר בחרבן הבית, לקח הסכין ותקעו בבטנו לרוב צערו. לכן נהגו זכר לענין זה לסלק את הסכין בשעת הברכה. ושני טעמים אלו כתובים גם בארחות חיים. ומכל מקום סיים מרן השלחן ערוך, שבשבתות וימים טובים לא נהגו לסלק את הסכין מהשלחן, אף על פי שלפי הטעם של רבי שמחה שהזכרנו אין לחלק בין שבת ליום חול, מכל מקום מנהגם של ישראל תורה. (ולפי הטעם הראשון שכתבנו, מובן מדוע אין מסלקין את הסכין בשבת, משום שבשבת לא בונים מזבח, ואין כאן שייכות לענין בניית המזבח שאז אין מניפים סכין. כן כתב המגן אברהם. והטעם הראשון הוא הטעם העיקרי להלכה). ויש עוד עומק בטעם זה על פי הקבלה.

וכן פסק מרן בשלחן ערוך, שנוהגים לכסות את הסכין בשעת הברכה, ובשבתות לא נהגו לעשות כן. ורבינו מרדכי יפה בעל הלבושים כתב, שמנהגם שלא לחלק בזה בין שבתות ליום חול, ותמיד הם מכסים את הסכין. וזהו מפני שחוששים הם לטעמו של רבינו שמחה, וכמו שכתבנו בשם מרן הבית יוסף, שלפי טעמו של רבינו שמחה אין לחלק בזה בין שבת ליום חול. אולם רבינו הט"ז כתב, שאף לטעמו של רבינו שמחה יש לחלק בזה, שדוקא ביום חול אדם מיצר מאד על החורבן (בפרט בדורות הראשונים שהיו מצטערים מאד על חרבן הבית וגלות ישראל), מה שאין כן ביום השבת שאינו מיצר כל כך ואין לחוש בזה כלל כך.

ומרן הרב חיד"א כתב, שלפי דברי המקובלים, הרב הקדוש מהר"ם קורדובירו, וזקינו של הרב חיד"א הגאון מהר"ר אברהם אזולאי, אדרבא, יש להקפיד שלא לכסות את הסכין ביום השבת וביום טוב, מפני שעל פי הסוד יום השבת הוא בחינת עולם הבא, שבאותו הזמן שיהיה לעתיד במהרה בימינו יתמתקו הדינים ותתבטל המיתה מהעולם, ועל כן אין לכסות את הסכין בשבת.

על כן לסיכום: מנהג ישראל לכסות את הסכין בסיום הסעודה, והנוהגים שלא לכסות את הסכין בשבתות וימים טובים, וכן אלו שאין אצלם מנהג ידוע בענין זה, טוב יותר שלא יכסו את הסכין בשבת ויום טוב.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה