הלכה ליום חמישי ו' אייר תשפ"ו 23 באפריל 2026

עניית אמן על ברכת מחלל שבת

שאלה: האם יש לענות אמן על ברכה שמברך אדם המחלל שבת?

תשובה: שורש השאלה, לפי מה שביאר הגאון רבי אלחנן וסרמן בספר קובץ שיעורים (ח"ב סימן מז), שאדם שהוא כופר ממש, אין משמעות למעשי המצוות שלו, שהרי אפילו כשהוא אוכל מצה בליל פסח, אם אינו מחשיב את האמונה, ואינו מאמין שיש כאן מצוה, ממילא לא קיים שום מצוה. וכן לענין הברכות, כאשר אדם כזה, שכופר ממש באמונתינו הצרופה, מברך, הרי אין כוונתו באמת לברך לה', ואינו מאמין שהוא אלוקינו, ואינו מאמין שהוא מלך העולם, ולא שהכל נהיה בדברו, וממילא אין לענות אחריו "אמן".

ברכת רבאי רפורמי
לכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' נ), שהשומע ברכה מפיו של רבאי רפורמי, או קונסרבטיבי, שידוע שהם ממש כופרים בה' ובתורתו, ומסלפים את יסודות האמונה, ממילא אסור לענות אחר ברכותיהם "אמן", כי הזכרת הברכה בפיהם כי כדיבורי חול, ואין לה משמעות של קדושה.

דין מחלל שבת
ולענין מחלל שבת, כתב הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן יא), שאם העלו לתורה בשבת אדם המחלל שבת, אין להחשיב את קריאתו במנין העולם לספר תורה, שאלו המחללים שבת, אינן מאמינים בתורה הקדושה, והם כופרים בכל יסודות האמונה, וממילא עלייתם לתורה, היא כאילו לא היתה כלל.

אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ג עמוד קכא) דן באריכות בדבריו, והביא דברי כמה פוסקים שכתבו, שהגם שהדברים נכונים מאד לגבי הכופרים בתורה ממש, מכל מקום, לגבי מחלל שבת, יש לומר שכוונתו היא לשם ה', כמו כל המברכים, ומה שהוא מחלל שבת, זהו משום שהולך אחרי עצת יצרו הרע, אבל אינו כופר ממש.

ובאמת יש להעיר, שבבגדאד, עירו של מרן רבינו יוסף חיים, שם היו רוב מחללי השבת שבזמנו, אנשים שקיבלו חינוך טוב, ובכל זאת פקרו והחלו לחלל שבת, ועליהם יתכנו דברי רבי יוסף חיים, שאין לעלייתם לתורה ערך, אבל בזמנינו, הדברים נשתנו מצד המציאות.

ומרן זצ"ל הביא בזה את דברי כמה אחרונים מגדולי רבני ארצות הברית בדור שלפנינו, שכתבו בשם השואל ומשיב, ועוד אחרונים, שהאנשים הדרים באמריקה ומחללים שבת נחשבים כתינוקות שנשבו בין הגויים, ואין לדון אותם בכל חומרת הדין על מעשיהם, כי אינם מודעים לחומרתם.

ולכן למעשה, כתב הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, בספרו ילקוט יוסף (סימן רטו), שעל פי רוב, יש לענות אמן על ברכתו של מחלל שבת בזמן הזה. ורק אם ידוע לו בפירוש, שמדובר באדם כופר, שאינו מאמין בה' ובתורתו כלל, אז, אין לענות אחריו אמן.

ולסיכום: אין לענות אמן אחר ברכת כופר, או רבאי רפורמי וכדומה. אבל מחללי שבתות שבזמנינו, על פי רוב יש לענות אמן אחר ברכותיהם, כי אינם כופרים חס ושלום בה', אלא שאינם מודעים לחומרת מעשיהם. ורק אם ידוע שמדובר באדם שהוא כופר, אין לענות אחר ברכתו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה