הלכה ליום חמישי י"ט אלול תשפ"ב 15 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן יששכר ומרגלית עוזרי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו ומשפחתו

פרטי דינים בענין הפרוזבול – מנהג חסידים ואנשי מעשה

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי מצות שמיטת כספים, שכל חוב שיש לאדם על חבירו בתורת הלוואה, ועברה על אותו החוב שנת השמיטה, מיד בסיום שנת השמטה פוקע אותו החוב, ולא יוכל עוד המלווה לתבוע את חובו מהלווה. וביארנו  מהי תקנת "פרוזבול", שיוכל כל אדם לחתום על טופס פרוזבול, המביא לכך שלא ישמטו החובות שחייבים לו אחרים בסיום שנת השמיטה.

אין הפרוזבול מועיל אלא לחובות שנעשו לפני עשיית הפרוזבול, שאת אותם החובות מסר המלווה לבית הדין, ועל כן אין הם נפקעים בסיום שנת השמיטה, וכמו שביארנו, אבל החובות שנעשו לאחר מכן, צריכים פרוזבול אחר כדי שלא תשמטם שביעית. ומטעם זה נהגו שלא לעשות פרוזבול עד חודש אלול של שנת השמיטה, כדי שהחובות שיווצרו במשך כל השנה יכנסו בתוך הפרוזבול ולא ישמטו בשביעית. ומכל מקום חובות נוספים שנעשו בסיום השנה אחר כתיבת הפרוזבול, צריכים פרוזבול חדש בכדי שלא יפקעו.

נהגו רבים, חסידים ואנשי מעשה ונשים צדקניות, שבסיום שנת השמיטה, אחר שכבר כתבו פרוזבול, מלווים עוד איזה סכום קטן לאדם אחר, האיש לרעהו והאשה לרעותה, כדי לקיים באותה ההלואה את מצות שמיטת כספים, ולאחר שנת השמיטה, כשיבא הלווה להחזיר את החוב, יאמר לו המלוה "משמט אני", שכן נאמר בתורה, וזה "דבר" השמיטה, שיש להשמיט את החוב בדיבור, ואז אם ירצה חבירו להחזיר בכל זאת את החוב, יאמר לו, "אף על פי כן רצוני שתקבל", ויתן לו סכום ההלואה בתורת מתנה. ואמרו רבותינו, כי מי שאינו מחזיר חובות שנשמטו לו בשנת השמיטה, אין רוח חכמים נוחה הימנו. (שיש בזה על כל פנים מדת כפיות טובה, שאינו מחזיר לחבירו את החוב שנתחייב לו).

הואיל ולא נוכל להאריך הרבה בפרטי מצוה זו, אנו משתדלים לענות לשאלות בעניני שמיטת כספים, כמו גם לשאלות אחרות שהם הלכה למעשה, באופן פרטי, דרך "יצירת קשר" ב"הלכה יומית", או דרך  האפליקציה "אינסטרב".

להורדת פרוזבול שנעשה לפני בית דין חשוב, ולפי הוראות מרן זצ"ל, לחץ כאן.
(
קרדיט בהכנת הפרוזבול לאדריאל כהנענו מגריט נק, ניו יורק.)

שאלות ותשובות על ההלכה

מה עושים בטופס שצרפתם? ממלאים ושולחים לאן שהוא? כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

ממלאים ושומרים עד לאחר ראש השנה. כמובן, יש להחתים שני עדים כשרים, שומרי מצוות שאינם קרובי משפחה.

שאלה בעניין פרוזבול.

האם יש חובה או מצווה בחתימה על שטר פרוזבול?

יש כיום מגבית לנדיבי ארץ שבה מלווים כסף לקרן מתוך כוונה שלא לקבל חזרה את ההלוואה והם מעבירים את הכספים שהלוו להם לעניים ובמידה ואעשה פרוזבול אני בעצם משאיר את החוב, דבר שאני לא רוצה. כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

אין חובה. זהו דבר שצריך לעשות, למי שיש לו הלוואות, ולרוב האנשים היום יש כסף בבנק, בפקדון עובר ושוב וכדומה, ולכן כדאי מאד לעשות פרוזבול, שלא יצוצו בעיות לאחר השמיטה.

התקשיתי בהבנת מנהג החסידים. נכון שהמלווה מקיים מצות לא תהיה לו כנושה אבל לעומתו עובר הלווה על איסור לווה רשע ולא ישלם. כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

הלווה לא עובר שום איסור, כיון שהוא מצדו מוכן לשלם, אלא שהמלווה לא ביקש את החוב, ולאחר השמיטה החוב נשמט, וממילא אין בזה לווה רשע ולא ישלם. רק שמהיות טוב לאחר מכן אומר המלווה משמט אני, והלווה יאמר לו, אף על פי כן רצוני שתקבלם במתנה.

שלום,
הבנתי שעקרונית נכון לכל אחד שיש לו חשבון בבנק [לאו דוקא השקעות\פנסיה?!] לעשות פרוזבול מאחר והבנק משתמש בכספו בשוטף...
האם לכאורה בעצם מרגע עשיית הפרוזבול, ועד לשנה החדשה נוצרת שוב "הלוואה" לבנק, ואז בשנה החדשה עלינו לשמט את זה [מאחר ולא נבוא בטענות לבנק על כספנו שנעשה בו שימוש על ידם]?
והאם כך מקיימים המצווה גם כן...
תודה, שנה טובה ובשורות טובות בע"ה כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

אם סכום הפקדון יגדל, אז באמת על אותו הסכום אין פרוזבול. אבל בדרך כלל אין שינוי בסכום הפקדון עד הראשון לחודש הלועזי. תבורכו, כתיבה וחתימה טובה,

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה