הלכה ליום שלישי ז' אדר תשפ"ו 24 בפברואר 2026

דיני משלוח מנות

ביארנו, שמצוה על כל אדם מישראל, אנשים ונשים, לשלוח ביום פורים לכל הפחות שתי מנות איש לרעהו, וכן אשה לרעותה.

משלוח מנות בלילה
כתב רבינו הרא"ש (פ"א דמגילה ס"ו), בשם רבינו תם, שיש לקיים את מצות משלוח מנות, דוקא ביום פורים, ולא בלילה. והטעם לדבר, כי ביום הוא עיקר פרסום נס של פורים, וכמו שביאר הלבוש, שביום הפורים מקיימים מצות סעודת פורים, ואז שייך ומתאים לקיים גם את מצות משלוח מנות. ויש עוד טעמים לדין זה בדברי הפוסקים.

ולכן, מי ששלח מנות לחבירו בליל פורים, לא יצא בזה ידי חובת מצות משלוח מנות, ועליו לחזור ולשלוח שוב מנות, ביום הפורים עצמו. אבל אינו חייב לשלוח דוקא לאותו אדם שקיבל כבר מנות בלילה, אלא רשאי לשלוח לאדם אחר.

וכן יש אנשים, שרצונם לשלוח מנות להרבה אנשים, ומאחר וביום פורים הזמן דחוק ביותר, מעדיפים ללכת בליל פורים ולתת לאחד ממכריהם משלוח מנות. והדין הוא, שכמובן אין איסור בדבר, אך לא יוצאים בזה ידי חובת המצוה, ויש להקפיד לשלוח לכל הפחות שתי מנות ביום הפורים עצמו.

האם "משקה" נחשב למנה
כפי שביארנו, יש לשלוח לכל הפחות שתי מנות, כלומר, שני מיני מאכל, בתורת "משלוח מנות". ולכן, מי ששלח לדוגמא, בשר יקר מאד לחבירו, ולא צירף עמו מאכל נוסף, לא יצא ידי חובת המצוה.

ובגמרא במסכת מגילה (ז.) משמע, שמי ששלח לחבירו בשר ובקבוק יין, יצא ידי חובת המצוה, כי היין, גם הוא נחשב ל"מנה", אף על פי שאינו מאכל, אלא משקה. וכן פסק התרומת הדשן (סימן קיא) והרבה מרבותינו האחרונים. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל.

פת ותבשיל
כתב בספר כף החיים (סימן תרצה), שיוצאים ידי חובת משלוח מנות, גם בשליחת פת לחם עם תבשיל. ואף שיש חולקים בזה, ואומרים שאין בפת לחם סימן לידידות ואהבה, כי זהו המאכל הבסיסי ביותר, מכל מקום העיקר להלכה כדעת הכף החיים, ובפרט בפת לחם מיוחדת, שיש בה סימן לאהבה וידידות, ומרבה שלום בעולם. ולכן אותם ששולחים משלוח מנות, עם לחמניה וסלט וכדומה, יוצאים בזה ידי חובת המצוה.  

המנהג בזמנינו
העירו הפוסקים, שאף על פי שבדורות הקודמים היו רגילים לשלוח מיני מאכל מיוחדים, שמתאימים לסעודת פורים, בזמנינו נהגו לשלוח מיני מתיקה, כמו שוקולד וכדומה, ויוצאים בזה ידי חובת המצוה. וכן פסק הגאון רבי חיים בנבנשתי בספר כנסת הגדולה (בשכנה"ג סי' תרצה), ועוד. ויש אומרים שכדאי לתת לכל הפחות משלוח אחד עם מיני מאכלים שנאכלים בסעודה ממש.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה