הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תשפ"ו 11 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ליאור אברהם בן זיוה הי"ו

ליאור אברהם גר בניו יורק. לפני ארבעה חודשים רכב על אופניים ונפגע על ידי מכונית נוהגת בנהיגה פרועה, ומאז הוא בבית חולים.
שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה.

הוקדש על ידי

אבא

פרטים בהלכות תפילת תשלומין

בשבוע שעבר, דברנו על אדם ששכח להתפלל תפילה אחת, שהדין הוא שאדם זה צריך להשלים את אותה התפילה שלא התפלל, על ידי שבתפילה שאחריה יתפלל פעמיים תפילת שמונה עשרה, הראשונה לשם תפילת חובה, והשנייה לשם תפילת תשלומין.

ביטול תפילה
אסור לאדם לבטל תפילה מפני הפסד ממון, כגון שהוא טרוד בעסקיו, ורואה שאם יעזוב את עסקיו לצורך תפילה יפסיד ממון, חייב לעזוב את עסקיו ולהתפלל, כדי שלא יעבור זמן אותה תפילה, ואז נמצא שהפסיד תפילה, שזו אבידה גדולה.

ומכל מקום, מי שהפסיד תפילה אחת מפני שהיה טרוד בעסקיו וחשש מהפסד ממון, יש לו תשלומין בתפילה הסמוכה לה, שדין אדם זה, אינו כדינו אדם שבמזיד, בכוונה ובשאט נפש ביטל תפילה אחת, ואף שבודאי לא טוב עשה, מכל מקום יש לו תשלומין. וכתב מרן רבינו זצ"ל, שלכתחילה ראוי שיעשה תנאי של נדבה, דהיינו שיאמר: "אם אני חייב לחזור, תהא תפילה זו תפילת חובה, ואם איני חייב לחזור, תהא זו תפילת נדבה".

תנאי בשבת
ביום שבת אין לעשות תנאי של נדבה, משום שביום שבת אין תפילת נדבה כלל, ולפיכך בהרבה מקומות שכתבו הפוסקים לחזור ולהתפלל ולעשות תנאי נדבה, אם המדובר הוא ביום שבת, אין לחזור ולהתפלל כלל, משום שהדבר בספק, ותנאי נדבה אי אפשר לעשות בשבת, אך בדין האמור של אדם שהפסיד תפילה מפני חשש הפסד ממון, ישנה הכרעה ברורה בדברי הפוסקים, שאדם זה יכול וחייב לחזור ולהתפלל תפילת תשלומין, ורק מהיות טוב כתב מרן הרב זצ"ל לעשות תנאי של נדבה.

ולכן אם אדם הפסיד תפילת מנחה של ערב שבת, מחמת חשש הפסד ממון, צריך לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת העמידה של ערבית של ליל שבת, כדי להשלים תפילתו, ואף על פי שאינו יכול לעשות תנאי נדבה שהרי הוא עומד בליל שבת, מכל מקום כיון שהסכמת רוב מוחלט של הפוסקים שאדם זה צריך להתפלל תפילת תשלומין, יכול לסמוך עליהם להתפלל תפילת תשלומין אף בלא תנאי.

מי שלא היה יכול להתפלל בשום אופן
אם לא התפלל תפילה אחת מפני אונס גמור, כגון שהיה במקום שאינו נקי ולא יכל לצאת משם, או שהיה חולה, וכיוצא בזה, יש אומרים שכיון שהיה אנוס, והקדוש ברוך הוא פטר אותו מן התפילה, אינו צריך להתפלל תפילת תשלומין, ויש חולקים. וכן דעת מרן השולחן ערוך, שאפילו מי שביטל תפילה אחת באונס גמור, מתפלל תפילת תשלומין. ומכל מקום כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, טוב שיעשה תנאי של נדבה כנ"ל. ובשבת ויום טוב שאין מתפללין על ידי תנאי של נדבה, חוזר ומתפלל בלא תנאי של נדבה (וכפי שנתבאר לגבי מי שהפסיד תפילה מחמת חשש הפסד ממון).

שאלות ותשובות על ההלכה

  1. הרי אם הפסיד מנחה של חול, וישלים בערבית של ליל שבת - אלו שתי תפילות שונות לחלוטין! איך תהיה פה תפילת תשלומין?
  2. על אותו משקל, אם אדם שכח במנחה של ראש חודש לומר יעלה ויבוא ונזכר רק בערבית של מוצאי ראש חודש. אם יתפלל תפילת תשלומים, הרי לא יוכל לומר יעלה ויבוא כי הוא כבר אחרי ראש חודש, כיצד ייחשב זה תפילת תשלומים?
י"ז סיון תש"ע / 30 במאי 2010

שלום רב!

הסבר הדבר. אדם שהתפלל בראש חודש תפילה של יום חול ולא הזכיר ראש חודש, וכן אדם שהתפלל בשבת תפילה של חול, הרי זה כמו שלא התפלל כלל. ואין הפירוש שהפסיד "תפילה של שבת", אלא אין זו תפילה בכלל. ולכן עליו לתקן זאת, על ידי שיתפלל תפילה נכונה מחדש. ואין זה משנה שבאותה התפילה לא יזכיר של שבת, מכיון שכבר יצאה שבת, שהרי עיקר הענין הוא שיתפלל תפילה אחת כהוגן, ואת זאת יוכל לעשות אם יתפלל כעת תפילה של חול.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה