הלכה ליום שישי כ"ז טבת תשפ"ו 16 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן יאיר ושרה ז"ל

שנפל על קידוש ה' במלחמת התקומה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אביו ואמו יאיר ושרה שורץ

פרשת השבוע - פרשת וארא – לדעת את המגבלות

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על בקשתו של הקדוש ברוך הוא ממשה, שיגש אל פרעה מלך מצרים, ויבקש ממנו לשלוח את בני ישראל לזבוח לה'.

משה שהיה כבד פה וכבד לשון, משיב לה', כי בשל כך אין טעם לשלוח אותו לפרעה. וכדברי הפסוק: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה', הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה. (שמות ו, ל).

הקדוש ברוך הוא משיב למשה רבינו ואומר: "אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ". (שמות, ז, ב).

כלומר, חלוקת תפקידים בין אהרן ומשה. משה ישמע מפי הקדוש ברוך הוא, ויאמר את הדברים פעם אחת בקצרה לפרעה, ואהרון יחזור על הדברים ויפרש אותם בהרחבה לפרעה. וכלשון רש"י "אהרון אחיך ימליצנו ויטעימנו לפרעה".

מסופר על רבי אברהם דוויק זצ"ל, שהיה דיין ומורה הוראה בעיר ארם צובא שבסוריה. הרב, היה נואם בחסד עליון, וכל דבריו בהלכה היו מתובלים באמרות שפר, מעשיות ומשלים, וכל הציבור היה מתמוגגים מנחת ונהנים וצוחקים מלוא פיהם מדרשותיו. דרך אגב, היו השומעים מוסיפים דעת בהלכה ואגדה.

ערב אחד יצא הרב מגדרו וסיפר מעשה נחמד שהיה משעשע מאוד, וכל הקהל שתה בצמא את דברי הרב ונהנה מהם. אחד השומעים שב לביתו, וכל הדרך היו עיניו בורקות ופיו מחייך. לשאלת אשתו ענה, כי הרב סיפר היום מעשה מאוד מצחיק ועד עכשיו הוא עליז ושמח ממה ששמע. אמרה לו אשתו, אם כך, ספר לי וגם אני אשמח ואצחק מדרשתו של הרב, והוא החל מספר וצוחק מספר וצוחק, ואשתו מקשיבה ולא מבינה מה מצחיק כל כך בדברי הרב.

מדוע אינך צוחקת? שאל הבעל, ואשתו משיבה: מה מצחיק פה?

הבעל ששמע את הרב וראה את כל הקהל מתפקע מצחוק, לא הבין את אשתו, והחל כועס עליה ואומר מנסה את להכעיסני! את בכוונה כובשת את צחוקך כדי להראות אותי כאדם טיפש ומגוחך! והיא עונה בכנות, איני מבינה מה מצחיק במה שאתה מספר!

וכך החלו במריבה גדולה, העלו זכרונות מן העבר זה על חסרונותיו של כל זה, העלו האשמות נשכחות, פתחו פצעים שהגלידו, עד שהחליטו להתגרש.

קמו מיד ועלו לבית דינו של הרב להתגרש.

הרב חקר את הבעל: מה ראית לגרש את אשת נעוריך? הבעל החל מספר את אשר אירע, נהניתי אתמול בערב מדרשת כבוד הרב, חזרתי לאשתי על המעשה שכבודו סיפר, אך היא כבשה צחוקה והפכה אותי לטיפש.

שמע זאת הרב, הבין את הענין ואמר לאשה, בואי ואחזור לך על דרשתי מאתמול. רק התחיל הרב לספר, וקול צחוקה המתרונן של האשה נשמע למרחוק. עתה נפגע הבעל פעמיים, אצלו לא צחקה, ואצל הרב היא צוחקת ללא הרף!

פנה הרב לבעל ואמר לו, דע לך! גם משה רבנו אמר לפרעה בקצרה, ואהרון הכהן הטעים את הדברים לפרעה!

כלומר, פרעה לא יכול היה להבין את הדברים ממשה, כפי שהבין זאת מאהרון.

לא כל בני האדם שווים, ולא לכל אחד יש את היכולות שיש לחבירו. לכל אחד יש את התכונות שלו, כפי שהקדוש ברוך הוא הטביע בו, ועלינו לקבל זאת באהבה, ולהבין שאין בני אדם מושלמים, ולנצל את יכולותינו כפי מה שאנו. 

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה