הלכה ליום ראשון כ' תשרי תשפ"ו 12 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אנג'לה עדינה בת גולצ'רה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

אושפיזין קדישין

בכל יום מימי חג הסוכות, הוד קדושתם של שבעה האושפיזין עילאין (אושפיזין, הם האורחים הרוחניים שמגיעים לסוכה, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, יוסף ודוד), נמצא בסוכה. וענין זה הוא טמיר ונעלם, ואינו רק כמו שחושבים המון העם, שפשוט באות אותן נשמות לסוכה ונהנות לשמוע את דברי הסועדים, אלא יש עומק נורא בענין האושפיזין, ומשמעות רבה לדברים על פי הקבלה, שכן יסוד הדברים הוא על פי הקבלה, בספר הזהר הקדוש, ולא על פי הפשט.

דרך ארץ
וכתבו רבותינו הפוסקים, הרב בעל ראשית חכמה, והשל"ה הקדוש ועוד, שמאחר והוד קדושת האושפיזין נמצא בסוכה, לפיכך היושב בסוכה צריך לשבת שם בדרך ארץ, בכבוד והדר, ובפרט שבלאו הכי, קדושת הסוכה היא רבה מאד, וכמו שאמרו במסכת סוכה (דף ט.), ששם שמים חל על עצי הסוכה. ולכן לא נכון לדבר בסוכה דברים בטלים, אלא עיקר הדיבור שם יהיה בדברי תורה.

וכתבו הפוסקים שאין לשחק בקוביה בסוכה, כגון משחק שח מט, או שש בש וכדומה, ובמיוחד יש להזהר מאד להתרחק ממידת הכעס וההקפדה בתוך הסוכה, ולא ירים קולו על בני ביתו, וכל זה לכבוד האורחים רמי המעלה.

וסיים על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (חזון עובדיה עמוד קמז), שכל המשתדל שלא לדבר בסוכה כי אם דברי תורה, השם יתברך ישפיע עליו שפע קדושה וטהרה משבעה אושפיזין עילאין קדישין, ולהצליח בכל דרכיו.

אך כמובן שהחכם עיניו בראשו, כי בחג יושבים עם כל בני הבית בסוכה, ולא תמיד מתאים שלא לדבר עמהם שום דיבור בסוכה, שדבר זה יעכיר בעיניהם את שמחת החג, וצריך לתפוס דרך נכונה בשביל הזהב, והעיקר שלא לדבר דברים בטלים ממש, כמו עניני פוליטיקה וכיוצא בזה.

חלק האושפיזין
ומבואר בזהר הקדוש, שיש לתת לצדקה כמה שניתן, את "חלק האכילה" של האושפיזין שבסוכה, שהרי האושפיזין אינם אוכלים, ולכן נכון לתת ולהרבות בצדקה בערב סוכות את האוכל שאורחים כאלה היו אוכלים, ואפשר לעשות כן גם בחג הסוכות עצמו, כדי לשמח עניים ולתת להם את חלק האכילה שהיה ראוי לאושפיזין.

ובדורות הקודמים היו אנשי מעשה מקפידים לארח אורחים עניים בסוכה, ובזמנינו על פי רוב די בכך שיתנו להם מעות שיוכלו לקנות את כל צרכי החג בריוח.

ובספרים, (והמקור הוא בחמדת ימים סוכות ח"ג אות טז), הובא מעשה שהיה, בחסיד אחד, שהיה יושב על שלחנו במסיבת אנשים חכמים וידועים, והנה הגיע עני אחד פשוט מאד, מאותם שמחזרים על הפתחים. ראה אותו החסיד, ומיד קם ממקומו, ונתן לו את ידו, והושיבו במקומו, ואמר לו, אני שמח מאד שזיכה אותי ה' לארח אותך בסוכתי!  

בלילה ההוא, חלם החסיד חלום, שהוא טובע בלב ים, והנה הוא רואה את אותו עני שהתארח בסוכתו, נותן לו את ידו ומצילו מטביעה. מיד עמד אותו חסיד, וחיבקו ונישקו והודה לו בכל לב, ושאל אותו, מי אתה שהצלת נפשי מטביעה?

השיב לו העני, אנכי אברהם אביך, כי באתי היום בסוכתך בדמות האיש העני ההוא, אשריך מה טוב חלקך עם כל הצדיקים, ומובטח אתה כי לא תחול גזרה רעה בביתך, ותמיד תהיה שמח ורגוע, והוסיף עוד ברכות. התעורר החסיד משנתו, ופרץ לרוב בתורה ובחסידות, ולא חסרו מזונותיו בריוח עד זקנה ושיבה.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה