הלכה ליום ראשון ט"ז חשון תשפ"ה 17 בנובמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יהושע דידי בן חנינא ז"ל

במלאת שבעה לפטירתו של אבינו, סבנו, ואחינו היקר. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

פרטים בענין כבוד הורים אחרי פטירתם

שאלה: מה התועלת באמירת "הריני כפרת משכבו אחר פטירת ההורים? והאם יש אופן שצריך לומר "הריני כפרת משכבו" גם לאחר שנים עשר חודש מהפטירה? 

כיבוד הורים אחר פטירתם
בגמרא במסכת קדושין (דף לא:) אמרו, "מכבדו בחייו ומכבדו במותו", כלומר, כשם שיש חיוב לכבד את ההורים בעודם בחיים, כמו כן יש חיוב לכבדם אחרי פטירתם. וכבוד זה, אינו שייך במאכל ומשקה כמו שלמדנו לגבי הורים חיים, אלא מכבדם בענינים אחרים, כמו שנבאר.

אמירת "הריני כפרת משכבו"
וכבר הבאנו דברי רבותינו בברייתא (קידושין לא:): היה אומר דבר שמועה מפיו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". (דהיינו, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו שיוסיף "הריני כפרת משכבו" ופירוש מילים אלו, "עלי יבוא כל רע הראוי לבוא על נפשו".) במה דברים אמורים? תוך שנים עשר חודש מפטירתו, אבל לאחר שנים עשר חודש אומר "אבי זכרונו לברכה". והטעם שאינו ממשיך לומר "הריני כפרת משכבו" גם לאחר שנים עשר חודש, הוא משום שמשפט רשעים בגיהינם הוא שנים עשר חודש, ולאחר מכן אין טעם כבר למילים אלו, שהרי כבר לא באה רעה על נפש אביו. (ואף שיש רשעים שנידונים לזמנים ארוכים יותר, מכל מקום כך המשפט בדרך כלל בגיהנם, ואין לחוש שמא אביו נענש יותר מכך).

והזכרנו את דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שאינו חייב לומר "הריני כפרת משכבו" ושאר כיבודים כאלה, אלא כשאומר בשם אביו איזה דבר הלכה, וכלשון הברייתא "היה אומר דבר שמועה מפיו", שלשון דבר שמועה היינו דברי תורה דווקא, אבל כשמזכיר מאביו דבר במילי דעלמא שאינם דברי תורה אין צריך להוסיף מילים אלו. וכן כשמזכיר בשם אמו איזה הנהגה טובה שהייתה לה וכדומה, צריך להוסיף מילים אלו. וכגון שמספר אודותיה שנהגה לברך על הדלקת נרות שבת קודם ההדלקה כדעת מרן השולחן ערוך, וכן כל כיוצא בזה.

כשמזכיר את הוריו במכתב
עוד כתב מרן הרב זצוק"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות אבלות (חלק ג' עמוד קצו), שיש לדון אם גם כאשר מזכיר את הוריו במכתב, עליו לכתוב "הריני כפרת משכבו", או שאין חיוב בדבר אלא כאשר מזכירם בפיו. והביא דברי הרמ"א בספר דרכי משה שכתב בזו הלשון "אמנם, אני ראיתי בספרי הפוסקים ובנמוקי יוסף, שכתבו דינים בשם רבותיהם, וכשהזכירום כתבו, הכ"מ", כלומר, גם בכתב היו מציינים "הכ"מ", שהוא ראשי תיבות "הריני כפרת משכבו".

וכן בספר בני שמואל להגאון מהר"ש חיון, שהיה מגדולי הפוסקים לפני למעלה משלוש מאות שנה, כשמזכיר דברי זקנו (סבא שלו) המהרשד"ם, מזכירו בתוספת המילים, "הריני כפרת משכבו", הואיל והדברים נכתבו בתוך שנת האבל על סבו ורבו, המהרשד"ם.

בראש השנה וביום הכפורים
ובראש השנה וביום הכפורים, כשמזכיר את שם הוריו, עליו להוסיף "הריני כפרת משכבו" אפילו שעברו כבר שנים עשר חודש מפטירתם, הואיל ובימים אלה ספרי מתים פתוחים לפני ה' יתברך, שכולם נדונים בימים אלה, גם המתים, ולכן ראוי להוסיף מילים אלה אחר הזכרת שמותיהם.

התועלת שבאמירת "הריני כפרת משכבו"
כתב הגאון רבי משה פיינשטיין, שבהוספת מילים אלה, לא מועיל הבן במאומה להוריו, כי באמת, אם נידונו ההורים לעונש על מעשיהם, בודאי שמספר מילים שאומר הבן, לא יעבירו את העונש עליו, אלא (כמו שנאמר בספר יחזקאל), "צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה". ואין תועלת באמירת מילים אלה, אלא הם לשון כבוד בלבד. ובספר "בצל החכמה" חלק על דבריו, שאם כן, איך יתכן שיצוו חכמינו לומר דבר מן השפה ולחוץ, שאין בו כל תועלת. ולכן פירש, שעל ידי כך שהבן מתאמץ לקיים מצוה ולכבד את הוריו, זכות מצוה זו תגן על ההורים להנצל מדין גיהנם. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הסביר עוד, שבכך שהבן מזכיר שהוא מקבל עליו את עונשם של ההורים, הרי שהוא מתכוין באמירתו לקבל עליו תשובה שלימה, לשמור שבת וכשרות וכדומה, וזכות זו מביאה לכך שהיסורים עוזבים את ההורים. והביא ראיות לדבריו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם רצוי שבת תעלה על קבר אימה ביום פשטירת האם? כ"ה אלול תש"פ / 14 בספטמבר 2020

נוהגים שהבנות עולות עם הבנים ביום פטירת ההורים. וכן נהג מרן זצ"ל עם בנותיו.

האם יש חובה לומר "זכרונו לברכה" על מישהו שנפטר? ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

רק על אביו או אמו צריך לומר זכרונו או זכרונה לברכה, והכוונה דוקא כשמזכיר בשמם דבר הלכה או הנהגה טובה. 

האם האח המבוגר בבית צריך לכבד את אחותו שיותר גדולה ממנו, או בגלל שהוא הבן המבוגר אז אחותו הגדולה חייבת לכבד אותו? ג' כסלו תשע"ו / 15 בנובמבר 2015

עליו לנהוג כבוד באחותו. ובכלל כיבוד הורים שיהיו האחים כולם מכבדים ואוהבים את זה את זה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה