הלכה ליום ראשון י"א ניסן תשפ"ו 29 במרץ 2026

פרטים בדיני בדיקת חמץ –  תשפ"ו

כמו שלמדנו שבוע שעבר, אור לארבעה עשר בניסן, בודקין את החמץ לאור הנר. והשנה (תשפ"ו) יחול ליל בדיקת חמץ ביום שלישי הקרוב בלילה, ליל יום רביעי.

ברכת הבדיקה
לפני שמתחילים בבדיקת חמץ, יש לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על ביעור חמץ". ונוסח הברכה מודפס בכל המחזורים לחג הפסח או לשלושת הרגלים.

והטעם שלא מברכים "על בדיקת חמץ", הוא משום שכל ענין הבדיקה, אין תכליתו אלא כדי לבער את החמץ מן הבית, שהיא עיקר המצוה ועליה אנו מברכים.

דיבור באמצע הבדיקה
אסור לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה, כדי שלא יהיה "הפסק" בין הברכה למצוה. ובאמצע הבדיקה אפשר לדבר דברים שהם מענין הבדיקה, כמו לשאול את בני הבית מה יש כאן וכדומה, אבל אין לדבר דיבורים רגילים, עד לאחר הבדיקה לאחר שיאמרו את נוסח "ביטול חמץ" (שהזכרנו שבוע שעבר). ומכל מקום אם בטעות דיבר באמצע הבדיקה, אינו חוזר לברך.

שהחיינו
נחלקו הפוסקים אם צריך לברך ברכת "שהחיינו" על בדיקת חמץ. שלדעתו של הגאון הפרי חדש יש לברך. אולם למעשה אין לברך ברכה זו. אך מי שיכול, נכון לצאת ידי חובת כל הפוסקים, על ידי כך שיביא פרי חדש לביתו, ויניח אותו לפניו בשעת ברכת "על ביעור חמץ", ואז יתחיל קצת בבדיקה (כדי שלא יהיה הפסק), ואז יברך שהחיינו וימשיך בבדיקה, ולאחר הבדיקה והביטול יברך "בורא פרי העץ" ויאכל מהפרי. וכל זה כאמור, אינו חובה מצד הדין, אלא ממידת חסידות בלבד. (חזון עובדיה פסח עמוד מה).

מכונית
מי שיש ברשותו מכונית, עליו לבדוק אותה בבדיקת חמץ לאור הנר. ואפילו אם ניקו היטב את הרכב קודם לכן, חובה לבדוק אותו בליל בדיקת חמץ. (שם עמוד נב).

מה יעשו עם החמץ
כל החמץ שנשאר בבית לאחר הבדיקה, ובכלל זה גם אם שומרים חמץ כדי לאכול ממנו בבוקר שלמחרת (לפני זמן איסור אכילת חמץ), יש להניח אותו שמור במקום מיוחד, בתוך שקית וכדומה, כדי שלא יתפזר, ובפרט יש להזהר בזה כשיש ילדים קטנים בבית שעלולים לגעת בחמץ, שאז יש להשגיח עליהם היטב שלא ישוטטו בבית בשעה שאוכלים, ולא יתעסקו עם החמץ בלי השגחה היטב.

זמן איסור אכילת חמץ
בערב פסח, שיחול השנה (תשפ"ו) ביום רביע, זמן איסור אכילת חמץ בארץ ישראל יהיה בערך בשעה עשר ואחת עשרה דקות (בבוקר). וסוף זמן ביעור חמץ יהיה בשעה אחת עשרה ועשרים ושבע דקות. ובכל מקום בעולם יש לבדוק את הזמנים על פי לוחות השנה המוסמכים שיש במקום.

שריפת וביטול חמץ
למחרת ליל בדיקת חמץ, בבוקר, לוקחים את כל החמץ שנמצא בבית, ושורפים אותו ב"שריפת חמץ", ולאחר שריפת חמץ אומרים שוב את נוסח הביטול, כפי שהוא מופיע במחזורים לפסח. ויש שינוי בין הנוסח שבלילה ובין הנוסח שביום, שביום אומרים: כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי "דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה", לביטיל ולהוי כעפרא דארעא. ופירוש הדברים: כל חמץ ושאור שנמצא ברשותי, "שראיתי אותו ושלא ראיתי אותו, שביערתי אותו ושלא ביערתי אותו", יבטל ויהיה כמו עפר הארץ.

והטעם שבלילה לא אומרים "דחזיתיה ודלא חזיתיה", הוא משום שבלילה אנו בכוונה שומרים חלק מהחמץ כדי להשתמש בו בבוקר, ולכן אנו לא מבטלים את כל החמץ, אבל ביום שאין אנו משאירים יותר חמץ, אז מתאים לומר שכל החמץ שברשותינו יהיה מבוטל. (בית יוסף סימן תלד).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה