הלכה ליום ראשון כ"ו טבת תשפ"ד 7 בינואר 2024

אכל עוגות בשבת בבוקר

למדנו לפני כמה ימים, שמי ששכח להזכיר "רצה והחליצנו" בסעודת ליל שבת, או בסעודת השבת בבוקר, עליו לחזור ולברך שוב ברכת המזון.

והסברנו, שבסעודה שיש חיוב לאכול אותה  עם פת בשבת, אם שכח "רצה והחליצנו", עליו לחזור ולברך שוב. אבל בסעודה שאין חיוב לאכול בה פת, אם שכח לומר "רצה והחליצנו", אינו צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון. ולכן, אם לדוגמא אכל אדם סעודה בשבת בבוקר, ובירך ברכת המזון כהלכה. ואחר כך אכל סעודה נוספת, ואז שכח לומר רצה והחליצנו, אינו צריך לחזור ולברך שנית, שהרי הסעודה הנוספת, לכל הדעות אינה חובה בשבת.

ויתירה מזו, אפילו מי ששכח לומר רצה והחליצנו בסעודה שלישית של שבת, הדין הוא שאינו חוזר לברך ברכת המזון, מפני שלדעת הרבה פוסקים, אין חיוב לאכול סעודה שלישית עם פת לחם בשבת, וממילא אין צורך לחזור על ברכת המזון.

הדין בסעודת שבת בבוקר
נחלקו רבותינו הראשונים, לגבי סעודה שניה, היא הסעודה שאוכלים בשבת בבוקר, האם חובה לאכול בסעודה הזו פת ממש, או שמספיק לאכול בסעודה הזו עוגות ועוגיות וכדומה. אולם רוב הפוסקים סוברים, שחובה לאכול סעודה שניה עם פת ממש, וכן אנו פוסקים, ולכן מי ששכח להזכיר רצה והחליצנו בסעודה שניה של שבת, עליו לחזור ולברך ברכת המזון.

מי שאכל עוגות בבוקר
לאור האמור, כתב הגאון רבי יצחק הררי (מגדולי חכמי חלאב), בשו"ת זכור ליצחק (סימן פ), שמי שאכל בשבת בבוקר אחרי התפילה, עוגות ועוגיות וכדומה, ובירך על המחיה, ואחרי שעה או שעתיים אכל סעודה עם פת, ושכח להזכיר רצה והחליצנו, עליו לחזור ולברך ברכת המזון שנית, מפני ש"אין שום פוסק" שיאמר שיוצאים ידי חובת סעודה שניה בשבת בעוגות ועוגיות, ואם כן, נמצא שהסעודה שאוכל כעת עם פת, היא סעודה שניה, וממילא אם לא הזכיר רצה והחליצנו, עליו לחזור ולברך שנית.

דברי מרן זצ"ל
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע ח"ב עמוד שמו) העיר על כך, שבאמת מצאנו כמה ראשונים שסוברים שאפילו בסעודה שניה של שבת, מספיק שיאכל עוגות או עוגיות, והביא שכן דעת רבינו ישעיה הראשון (בפסקיו לסוכה דף כז.), ושגם הרשב"א הביא שיטה כזו.

לפיכך, פסק, שמי שאכל בשבת בבוקר, עוגות ועוגיות וכדומה, (כמובן, לכל הפחות בשיעור כזית, שהוא שיעור עשרים ושבעה גרם), הרי הסעודה שאוכל לאחר מכן עם פת, יש מקום לומר שהיא נחשבת לו כ"סעודה שלישית", ובסעודה שלישית, הרי הדין הוא שאם שכח לומר רצה והחליצנו, אינו חוזר לברך שנית. (ומרן זצ"ל הביא עוד סיועים וחיזוקים לסברא זו).

ולסיכום: מי שאכל בשחרית של שבת עוגות או עוגיות, והסעודה של שבת העיקרית, שהיא עם פת ותבשיל, אכל אותה לאחר כמה שעות, ובסעודה הזו שכח להזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון, אינו צריך לחזור, ודינו כמו כל סעודה שלישית של שבת.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה