הלכה ליום רביעי י"ח ניסן תשפ"ה 16 באפריל 2025

המוצא חמץ בפסח

לפני שנדבר בענין המוצא חמץ בפסח, נסביר שתי נקודות:

הנקודה הראשונה, שאדם שעשה "ביטול חמץ", כלומר, אמר לפני הפסח בזמן הבדיקה או בזמן ביעור חמץ, את הנוסח "כל חמירא וחמיעא" וכו', שפירושו שהוא מבטל בלבו את החמץ, הרי שאז, אפילו אם עדיין יש חמץ ברשותו, מן התורה החמץ הזה בטל, ואינו עובר עליו באיסור משום "בל יראה ובל ימצא". כי משמעות "ביטול חמץ" שאדם הופך את החמץ שברשותו לעפר ואפר. ואין בו איסור. אולם בכל זאת רבותינו גזרו שאסור לאדם שישהה בביתו שום חמץ בפסח, שמא יבוא לאכול ממנו ויכשל באיסור כרת.

הנקודה השניה, שאין איסור בראיית חמץ בפסח, אלא כשהחמץ ברשותו של האדם. אבל אדם שנתקל בפסח בחמץ שמונח ברשות הרבים, והחמץ אינו שלו, אין עליו איסור בראיית החמץ הזה. ולכן אנשים שגרים במקומות שיש שם גויים שמוכרים חמץ, אינם צריכים לסגור את עיניהם בלכתם ברחוב, שהרי החמץ הזה אינו שלהם.

ועתה נבאר את הדין, במי שמצא חמץ בפסח. שיש לבאר מה הדין כאשר מצא את החמץ בביתו ביום טוב (בחג שביום הראשון וביום האחרון של פסח), ומה הדין כאשר מצא את החמץ בחול המועד.

בגמרא במסכת פסחים (דף ו.), "אמר רב יהודה אמר רב: המוצא חמץ בביתו ביום טוב, כופה עליו את הכלי". כלומר, מי שמוצא חמץ ביום טוב, אסור לו לטלטל את החמץ, שהרי הוא מוקצה, כמו עצים ואבנים, ולכן יכפה עליו סיר או כלי אחר, כדי להצניע אותו. ומיד לאחר מכן, בחול המועד, יוציאנו מביתו ויבער אותו, או ישליך אותו לשירותים וכדומה, כדי לאבדו לגמרי.

ונחלקו הפוסקים, האם הדברים הללו אמורים דוקא באדם שביטל את החמץ, שאז מציאות החמץ בביתו אינה אסורה אלא מדרבנן, ולכן אנו אומרים לו שביום טוב לא יטלטל את החמץ, או שאולי, אפילו אם לא ביטל את החמץ, יהיה אסור לו לטלטל את החמץ, אף על פי שבכל רגע שהחמץ בביתו הוא עובר עליו איסור מן התורה, של "בל יראה ובל ימצא".

ומרן השלחן ערוך (סימן תמו) לא חילק בין המקרים, ולכן כתבו כמה מרבותינו האחרונים, שאפילו אדם שלא עשה ביטול חמץ, אסור לו לטלטל את החמץ ביום טוב כדי להשליך אותו מביתו. וכן פסק הפרי חדש. אולם ברוך ה' בזמנינו כולם עושים ביטול חמץ, ושאלה זו כמעט ולא מצויה.

לכן למעשה, מי שמצא חמץ בביתו ביום טוב, יכפה עליו כלי. ואם מצא אותו בחול המועד, יבער אותו מיד, בשריפה או בהשלכה לשירותים כפי שביארנו.

כתב הריב"ש, שמי שמצא חמץ ברשות הרבים, אסור לו להרים את החמץ בפסח, מפני שבאותו רגע שהוא מרים אותו, הוא זוכה בו, ועובר עליו איסור משום "בל יראה ובל ימצא". וכן פסק המשנה ברורה בביאור הלכה (סימן תמו). לכן המוצא חמץ ברחוב בפסח, לא יגביה אותו, כדי שלא יזכה בו. (ואם ירצה, כמובן שיכול לשרוף אותו במקומו).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה