הלכה ליום שני כ"ו אייר תשע"א 30 במאי 2011

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה ואריכות חיים של

שלמה בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

אלמוני

הדלקת הנר לכבוד יום טוב

כשם שמצוה להדליק נרות בערב שבת לכבוד השבת, כך מצוה להדליק נרות לכבוד ימים טובים, שבכל הימים טובים נאמר "מקרא קודש". וכמו שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יום טוב), שכשם שמצוה לכבד את יום השבת ולענגו, כך מצוה בכל הימים טובים, שנאמר "לקדוש ה' מכובד". וכל ימים טובים נאמר בהם מקרא קודש. עד כאן. ומדבריו יש ללמוד, שיש מצוה בהדלקת הנרות ביום טוב כשם שיש בזה מצוה לכבוד שבת.

ובכלל מצוה זו של הדלקת הנר בשבתות וימים טובים, נכללת כל תוספת אורה בבית, כגון על ידי אור החשמל, כי גם זה בכלל נר שבת ויום טוב.

והואיל ומצוה להדליק נר לכבוד יום טוב, ממילא יש לברך על הדלקת נרות יום טוב, כשם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ונוסח הברכה שיש לברך הוא: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב.

ואמנם, יש מקצת מבני תימן שלא נהגו לברך על הדלקת נר של יום טוב, וטעמם בזה, שהואיל והם נוהגים בכל דרכיהם על פי הוראות רבינו הרמב"ם ז"ל, (לפי שהרמב"ם פעל רבות לחיזוקם של בני תימן בגולה, עד שהעיד הרמב"ן, שהיו נוהגים בני תימן באמירת הקדיש, להוסיף, בחייכון וביומכון ובחיי דמרנא ורבנא רבי משה בן מימון). והרמב"ם לא הזכיר בחיבורו כלל מצות הדלקת נר של יום טוב, אם כן משמע מכך שאין מצוה בזה לדעת הרמב"ם. אולם לפי מה שנתבאר, שהשוה רבינו הרמב"ם מצות כבוד ועונג שבת, למצות עונג וכבוד יום טוב, ומכיון שברור כי מצות הדלקת נר שבת היא מפני עונג שבת וכבוד שבת, שלא ישבו בחושך, אם כן הוא הדין לענין הדלקת נרות יום טוב, שיש בזה מצוה גמורה מתקנת רבותנו ויש לברך עליה כדרך כל המצות.

והטעם שלא הזכיר רבינו הרמב"ם בחבורו מצות הדלקת נר של יום טוב, הוא מפני שאין דרכו של הרמב"ם להביא דין שלא נזכר בפירוש בש"ס, רק דרכו לכתבו בדרך רמז. כמו שמצאנו בהרבה מקומות, וכלל זה בדברי הרמב"ם, כתבוהו גדולי בעלי הכללים ורבים מן הפוסקים.

על כן אין ספק שבני תימן, בפרט אחר שזכו לעלות לארץ ישראל, עליהם לנהוג ככל הדעות, לברך על הדלקת נרות יום טוב, כשם שהם מברכים על הדלקת נר של שבת. וכן פסקו רוב גדולי רבני תימן, ומהם הגאון רבי יוסף צובירי זצ"ל, ועוד.

ולמסקנה: מצות הדלקת נר של יום טוב שוה למצות הדלקת הנר של שבת, וכן לענין הברכה, הנכון הוא לנהוג לברך על הדלקת נר של יום טוב. וגם בני עדה שלא נהגו בחוץ לארץ לברך על הדלקת נר של יום טוב, כעת כשזכו לעלות לארץ ישראל, עליהם לנהוג לברך על הדלקת הנר של יום טוב. ועליהם תבא ברכת טוב.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה