הלכה ליום רביעי ל' סיון תשפ"ב 29 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סיון אנאל בת רחלי חלי ושגיב

הוקדש על ידי

המשפחה

תספורת בשעות הצהרים ובלילה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור להסתפר בשעות אחר הצהריים או בלילה?

תשובה: בספר חמדת ימים (הלכות ערב שבת) כתב, שנכון להקדים את התספורת לפני חצות היום (לפני שעות הצהרים), מפני שבאותו הזמן הוא עת תגבורת הדינים ביותר, והואיל והתספורת היא ענין של "סילוק הדינים", לכן לא ראוי לעשות מעשה כזה בזמן שהדינים שולטים בעולם. כלומר, אין להסתפר בשעות הצהרים והלילה, אלא בשעות הבוקר בלבד.

והנה אמנם אין אנו מבינים את הדברים לאשורם, כי אין לנו עסק בנסתרות, אך אנו מבינים, שמשעות הצהריים הוא זמן של התגברות הדינים בעולם, ומאחר והתספורת היא ענין שיש בו סילוק הדינים, לכן אין לעשות זאת בשעות שליטת הדינים.

וכך כתב רבינו חיים ויטאל (בשער המצוות), שמורו ורבו רבינו האר"י ז"ל, היה נוהג שלא להסתפר אחרי חצות היום. וכן כתבו מרן החיד"א (בספר מורה באצבע) ורבינו חיים פלאג'י (בספר חיים לראש) ועוד. גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

ובספר "משחא דרבותא" (שחובר על ידי גאון תוניס, רבי מסעוד אלפסי, ובניו רבי שלמה ורבי חיים), כתב, שאין שום הוכחה מדברי רבי חיים ויטאל, לאסור את התספורת לאחר חצות היום, כי טעמו של רבינו האר"י שלא היה מסתפר, הוא מפני שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר להסתפר אחרי חצות היום לפני תפילת מנחה, ורבינו האר"י היה מתפלל תמיד מנחה סמוך לשקיעה, כך שאחרי חצות היום הוא עדיין לא התפלל, ומן הטעם הזה היה מחמיר על עצמו שלא להסתפר, אבל לא מסיבה אחרת. ולכן דחה את דברי החמדת ימים, ואת דברי כל הפוסקים שכתבו כדבריו, שיש בזה מניעה על פי הקבלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק רביעי סימן כ), הוכיח שגם המגן אברהם הבין את דברי האר"י כמו המשחא דרבותא, שאין כאן סיבה על פי תורת הסוד לאסור את התספורת, אלא שרבינו האר"י דקדק בכך מפני שלא רצה להסתפר לפני תפילת מנחה. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם בסוף המסקנה שמותר להסתפר אחרי מנחה וגם בלילה וכתבתם וכן כתב הבן איש חי. אבל בן איש חי כתב בפירוש לא להסתפר אלא בבקר ט"ז תמוז תשפ"ב / 15 ביולי 2022

הבן איש חי כתב שעל פי הסוד יש להזהר, אבל כתב בעצמו שהמנהג פשוט שכן מסתפרים. לכן כתבנו שגם הבן איש חי העיד שכן המנהג.

גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

דעת הבן איש חי אם כן להימנע או להתיר ? ה' תמוז תשפ"ב / 4 ביולי 2022

הגאון בן איש חי כתב שלדעתו נכון להזהר בזה, אבל העיד שהמנהג פשוט להקל.

בקשר לתספורת אחר חצות היום, כך היה נוהג מרן זצ"ל? א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

מרן זצ"ל היה מסתפר גם בלילה (וכל שכן אחר חצות היום). תבורכו, 

שלום וברכה ויישר כח על כל ההלכות הנפלאות ועל ההשקעה המרובה עבור הכלל.
כתבתם "גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד" ואילו חתמתם את ההלכה במלים: "שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי." לכאורה נראים הדברים סותרים. א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

בן איש חי כתב שכן המנהג פשוט, אבל לדעתו נכון להחמיר בזה. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה