הלכה ליום שישי י"ט אב תשפ"ד 23 באוגוסט 2024

פרשת עקב

דברים ממרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א

נקרא בפרשה: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ".

יש מדרש, שכאשר קבלו עם ישראל את התורה, עמדו אומות העולם ואמרו, "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר"? מי הם אלה שזוכים לקבל מה' את התורה? השיב להם הקדוש ברוך הוא, הסתכלו מי הם אבותיהם של אלה שמקבלים את התורה! אלו אברהם ויצחק ויעקב, האבות הקדושים, ובזכותם ישראל מקבלים את התורה!

אך יש להבין, מה היתה טענתם של אומות העולם, ומה משמעות תשובתו של הקדוש ברוך הוא אליהם?

סוחרים רבים יש בעולם. יש לך סוחר, שמסחרו קטן, הוא קונה דברים קטנים, כמו עטים, ומוכר אותם בריוח מועט, אם ירויח, על כל עט לא ירויח אלא פרוטה אחת. אבל זהו מסחרו. וכן להיפך, אם לא יצליח במסחרו, מה יפסיד? לא יפסיד אלא כמה פרוטות, כשווי הסחורה שלו. הפסד כזה, עוד "אפשר לבלוע", אין הדבר נורא כל כך אם יפסיד.

אך אם תשאל את האדם הזה, מדוע אתה מסתחר בדברים קטנים כל כך? לך וקנה באלפים, ירקות, תבואה, תמכור ותרויח הרבה! ישיב לך אותו אדם, נכון אדוני, אם ארויח, באמת יהיה זה ריוח גדול, אבל כנגד זה, אם אפסיד, אם מצב השוק לא יהיה טוב, אולי יהיה "מיתון" ואנשים לא יבואו לקנות, הרי אז, אוי ואבוי! ההפסד יהיה גדול מאד!

כן הדבר הזה. אומות העולם לא נצטוו אלא בשבע מצוות, ואלו מצוות שקל לשומרן, ובזכות המצוות הללו הגויים נזונים ומתפרנסים. פתאום באו ישראל, והם מקבלים שש מאות ושלוש עשרה מצוות! איזה מסחר גדול! לכן תמהו אומות העולם, מי זאת עולה מן המדבר? הרי יש יצר הרע בעולם, איך יוכלו ישראל לקבל עליהם מסחר גדול שכזה? הרי אם יפסידו, יהיה ההפסד נורא!

אבל, השיב להם ה' יתברך, אלה עם ישראל, יש להם את האבות הקדושים, זכות אבות, ודומה הדבר לאדם שבא לעשות מסחר גדול, ויש לו הורים עשירים, מיליונרים, והוא הולך בשמחה לעשות עסק גדול, מפני שהוא יודע, שגם אם יפסיד, יש לו הורים שיעמדו מאחריו, ימלאו את חסרונו. כך עם ישראל, יש להם את זכות אבותיהם, שתעמוד להם לכל הדורות, ולכן הם יכולים לקבל עליהם עול גדול כל כך!

עדיין עלינו לבאר, מה שנאמר "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ", מה הכוונה בזה, שכאשר נקיים את המצוות, "ישמור" לנו ה' את הברית ואת החסד?

היה אדם נכבד אחד, שהיה עשיר גדול, ולעת זקנתו, נולד לו בן. כשהגיע זמן פטירתו, בנו, היה עדיין ילד קטן. חשב אדם זה בלבו, מה אעשה? אם אוריש את כל כספי לבני, הרי הוא יבזבז את כל כספו בשטויות, הוא הרי לא יודע דבר בטיב המסחר. לכן קרא אליו את אהובו, שהיה לו בית מסחר, וצוה עליו, שיעשה לו טובה, לאחר שיסתלק מן העולם, וכה יעשה: קח את בני, והעמד אותו בחנותך, בתור פקיד, ותשלם לו מידי חודש משכורת, ואל נא תספר לבני שיש לו כסף, אלא תהיה אתה "אפוטרופוס", (אחראי על כספי הירושה), שמור את הכסף אצלך, עד שתראה שבני חכם ונבון, מבין בטיב המסחר, ואז תתן לו.

לאחר שנפטר, לקח אותו אפוטרופוס את הילד, והתחיל להרגיל אותו לעבודה בבית המסחר, והיה מלמד אותו לאט לאט, ובכל חודש משלם לו משכורת כדי שיוכל לחיות ממנה. כאשר הגיע הילד לגיל שמונה עשרה, ראה אותו אדם אחד ואמר לו, איזה טיפש אתה! אביך הרי הניח לך עושר גדול, לך לאפוטרופוס ותתבע ממנו שיתן לך את כל הכסף!

בא הנער לפני האפוטרופוס, ואמר לו, אדוני, שמעתי שיש לי בידך סכום כסף גדול מירושת אבי! תן לי את הכסף! השיב לו האפוטרופוס בלשון רכה, ידידי, אני לא אעמוד בדרכך, ומתי שתרצה אתן לך את הכסף, אך לעת עתה, אתה עדיין צעיר לימים, ועוד לא בקי במסחר, יבואו רמאים ויגזלו ממך את כל כספך, לכן שמע בקולי, שב עמי עוד שנתיים - שלוש, תתרגל למסחר, ואז אתן לך את כל כספי הירושה.

כך עם ישראל, יש להם את הירושה שירשו מאברהם יצחק ויעקב, שהיו אהוביו של הקדוש ברוך הוא. הניחו אחריהם ירושה שנשבע להם ה' יתברך. כעת אומרים ישראל, ריבונו של עולם, תן לנו את הירושה! אומר להם ה' יתברך, אם תרצו, אתן לכם, אבל לא כדאי לכם, שמעו בקולי, העולם הזה, כולו הבל, לעת עתה אתן לכם פרנסה בעולם הזה, שתוכלו להתקיים, אבל את השכר הגדול, אתן לכם לעולם הבא, לעת עתה, "אשמור" לכם את הברית ואת החסד, אשמור לכם את הירושה!

אדם שמסגל לעצמו תורה, מצוות ומעשים טובים, אשרי חלקו! כשיעלה לעולם הבא, איזו קבלת פנים תהיה לו! איזו שמחה! "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ"! כשמגיע האדם לשם, הוא מתפלא, כל כך הרבה שכר מגיע לי? אומרים לו, כן, מגיע לך, בזכות התורה והמצוות ששמרת! אומר לעצמו, אח! חבל שלא עשיתי עוד. אדם יהיה בטוח, אמנם יש לנו שכר בזכות אבותינו, אבל השכר שהאדם מסגל לעצמו בכל התורה והמצוות, עומד לו לזכותו לחוד. זכות אבות לחוד, ושכר המצוות לחוד.

ולסיום, נאמר בהמשך, "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ". עלינו להתבונן, מה פשר השינוי בלשון, לא "ישימם" בך, "ונתנם" בכל שונאיך. מדוע אנו רואים לשון "שימה" ולשון "נתינה", ומהו ההבדל ביניהם?

רבותינו בגמרא במסכת מנחות אומרים, על הפסוק שעוסק במנחת הסוטה, "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא", ומסבירים רבותינו, שלגבי השמן נאמר "לא ישים", ולגבי הלבונה נאמר "לא יתן", ולשון "לא יתן", הכוונה נתינה חשובה, שיש בה לא פחות משיעור "כזית", ואם שם על המנחה שיעור "כזית" לבונה, עבר איסור מן התורה. אבל לגבי שמן שנאמר "לא ישים", אפילו אם שם טיפה אחת של שמן, כבר עבר איסור, כי לשון "שימה" משמע, אפילו כל שהוא, אפילו מעט מאד.

כך אומר הקדוש ברוך הוא, וכל מדוי מצרים הרעים, לא "ישימם" בך, אפילו שיעור מועט מאד, לא ישים על ישראל, אבל "ונתנם" בכל שונאיך, להם יתן חולי שיש בו שיעור משמעותי, כדי נתינה, שיהיה בו שיעור "בורא נפשות", כמו שצריך!

הרבה מחבב ה' את עמו ישראל, שם עליהם לב, לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, אדם שעוסק בתורה ובמצוות, עליו נאמר, "חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו", אשרי חלקו ומה נעים גורלו!

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

ישר כח על דבר התורה.
מצוין בדבר התורה: "רבותינו בגמרא במסכת מנחות אומרים, על הפסוק שעוסק במנחת הסוטה, "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא" "
רציתי לציין, לעניות דעתי, נראה כי פסוק זה מדבר על עניין האשם ואין אזכור לסוטה כ"א אב תשפ"א / 30 ביולי 2021

נכון, זו טעות שלי כשערכתי את הדברים. זו מנחת חוטא ולא מנחת סוטה. במנחת סוטה נאמר לא יצוק עליה שמן. תבורך מפי עליון, שבת שלום,

שלום רב. יש לי שאלה: האם אני יכול ללמוד הלכות אם תפילין כשההלכות נמצאות במחשב? תודה רבה! כ"א אב תשפ"א / 30 ביולי 2021

מותר. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה