הלכה ליום שני י"א אלול תשפ"ו 24 באוגוסט 2026

למען נחדל מעושק ידינו

בסיום התפלות של הימים הנוראים, בתפלת ה"נעילה" שמתפללים לקראת צאת יום הכיפורים, אנו אומרים: "ותתן לנו ה' אלוקינו באהבה את יום הכיפורים הזה וכו', למחילה ולסליחה ולכפרה וכו', למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם".

והרי למדנו כבר, כי כל עיקרם ותכליתם של ימי הרחמים הללו, הם כהכנה לקראת היום הגדול והנורא, הוא יום הכיפורים. ובשעת השיא של יום הכיפורים, בתפילת הנעילה, מתחדדת המטרה הגדולה והקדושה של כל עבודתינו בימים הללו, והיא "למען נחדל מעושק ידינו", כי אלמלא התשובה היתה קיימת בעולם, היו רוב בני האדם מתייאשים ממצבם הגרוע, ומשתקעים בחטאיהם, והולכים מדחי אל דחי. אך ה' יתברך ברוב חסדיו, ירד לסוף דעת הבריות, כי הוא יודע את יצרם, וחידש חידוש מיוחד רק עבור עם ישראל, והוא ענין התשובה, שיש בכוחו של האדם למחות לגמרי את חטאיו ועוונותיו, ולהשיב את המצב לקדמותו, ומכאן ולהבא יתחזק ויזכה ללכת מחיל אל חיל. וממילא יהיה ראוי גם לשכר טוב על זה, שיזכה להכתב ולהחתם לשנה טובה ומבורכת.

והנה כולנו מאמינים בני מאמינים, באמיתת דברי רבותינו (במשנה פ"א דראש השנה), כי הכל בידי שמים, וה' יתברך הוא הקוצב לכל בריה ובריה בימים הללו, מי יחיה ומי ימות, מי יזכה לעושר ומי יהיה עני, מי יהיה בריא ומי חולה, מי יזכה לנשואין ומי ישאר לבדו, וכן על זה הדרך, כי הכל בגזירת מלך, מלכו של עולם.

ואם כן בימים הללו שאנו מתחננים לה' יתברך שימלא כל משאלות לבנו לטובה, בודאי שמוטלת חובה כפולה ומכופלת עלינו להתחזק ולשוב בתשובה, וכמו שכתב רבינו בחיי בספר חובות הלבבות (שער הבטחון), כי מי שהוא יודע שהכל מאת ה', ובוטח בה' שיוכל להושיעו, ובכל זאת הוא ממשיך בדרכו הרעה ובחטאיו, כמה הוא סכל! כמה הוא טיפש! איך יתכן שאתה יודע שהכל תלוי ברצונו יתברך, והנך עומד לפניו ומתפלל, ובה בשעה ממשיך להכעיסו? הלא על זה אמר הנביא "כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי?!", אבל אם האדם מכניע את לבבו, ומאחר והוא זקוק לרחמי שמים, הוא הולך בדרך ענווה, וחוזר בתשובה שלימה, ומתחנן לה' יתברך שיסלח לו, וימלא משאלות לבו, אזי יש מקום לתפלתו שתתקבל לפני ה' יתברך.

גם על ידי זה שהאדם חוזר בתשובה בימים הללו, הוא מתעורר לאהבה וליראת ה' יתברך, וכך נמשכת יראת שמים בלבו, עד ימי הרחמים והסליחות הבאים, ששוב מתעורר לבבו ליראה את ה' הנכבד והנורא. ויש להשמר מאד שאותם הדברים שמקבלים בקבלה שלימה לחזור בהם בתשובה, יהיו מן הדברים האפשריים שבאמת נעמוד בהם, שלא נתרשל חס ושלום בשום דבר שנבטיח בינינו לבין ה' יתברך שנשוב בו בתשובה.

והלא עלינו להתבונן, כי הימים הרעים ביותר עבור עם ישראל, היו מעולם בחודשי תמוז ואב, שבהם נחרבו בתי המקדש והתעוררו הרבה פורענויות על ישראל. ויתכן שהסיבה לכך, משום שאלו הם הימים המופלגים והרחוקים ביותר מימי הרחמים בחודש אלול ותשרי, ומחמת כן תמיד היה מצב יראת ה' בדרגה הנמוכה ביותר בימים הללו לעומת שאר ימות השנה, ועל כן מצא לו המקטרג מקום להשטין דוקא בימים הללו. ולאחר מכן כבר נגזרו הגזירות, ואף שהגיעו ימי הרחמים, היה זה מאוחר מדאי.

(הדברים נאמרו מפי הרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לילדים מעל גיל מצות לסוע על סקטים בשבת? ה' אלול תש"פ / 25 באוגוסט 2020

 

כעת הבנתי את השאלה.

יש להחמיר לילדים מגיל חינוך שלא ליסוע על סקטים בשבת. תבורכו,  

שלום רב,
האם רמי"ם שלא קישרו בטלפון לתלמידיהם במשך ההסגר יעשו תשובה למען נחדל מעושק ידינו ויחזרו חלק ממשכורתם לישיבה, וגם ישאו על שיכמם חלק מהאחריות על אי חזרת חלק מתלמידיהם לביהמ"ד?
בברכת כל טוב
דניאל ה' אלול תש"פ / 25 באוגוסט 2020

השאלה לא כל כך ברורה. 

בכל אופן בודאי שמלמדי תורה יש להם אחריות הרבה מעבר לעבודתם, ובזמנים קשים עליהם לטרוח ולהמשיך את השפעתם הטובה על התלמידים. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה