הלכה ליום שישי י"ד אייר תשפ"ו 1 במאי 2026

פרשת השבוע - פרשת אמור

השבת, נקרא על ציווי הכוהנים שלא להיטמא למת (כלומר, אסור לכהן לגעת במת, או לשהות בחדר אחד עם מת, שהרי טומאת המת שורה שם), כי אם לשבעה קרובים, דהיינו, לאביו ולאמו, לאחיו ולאחותו, לבנו ולבתו, ולאשתו. וכמו כן אסור לכהן רגיל לשאת אשה גרושה או חללה. ואילו לכהן הגדול נאסר להיטמא אפילו לאביו ולאמו, ואסור לו לשאת אפילו אשה אלמנה. בפסוק נאמר: "אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו", "קדושים יהיו לאלוהיהם, ולא יחללו שם אלוהיהם, כי את אשי ה' הם מקריבים, והיו קודש". דהיינו, הכהנים מצווים להיות קדושים, ולשמור על קדושתם המיוחדת שלא להטמאות למת ולא לשאת נשים האסורות להם.

וצריך להבין מדוע בדין זה כפלה התורה את הציווי בלשון "אמור" "ואמרת אליהם", מדוע לא מספיקה לשון אמירה אחת "אמור אל הכוהנים" בלבד? ושאלה נוספת שיש לשאול, מדוע נאמר בפסוק "אמור אל הכהנים בני אהרון", וכי אין אנו יודעים שהכהנים הם בני אהרון? ומדוע זה התורה מדגישה זאת דווקא כאן?

בכדי להבין זאת, נקדים, שטבעו של האדם לקבל על עצמו איסורים שמובנים לו, כגון, לא תגנוב, לא תגזול, וכדומה, אך איסורים שאין להם הבנה מעשית, כגון איסור כניסה של כהן לבית הקברות, שלכאורה אין לכך שום הבנה מעשית, אלא כל העניין הוא רק איסור רוחני, שהרי הכהן לא נוגע במת, אלא רק עומד בארבע אמותיו, ובכל זאת הדבר אסור. איסור כזה, קשה לו לאדם לקבל, לפיכך הזהירה התורה בלשון כפולה, "אמור" אל הכוהנים "ואמרת" אליהם, כדי לזרז את קבלת הדברים על הכהנים, ובדברים רוחניים של קדושה חשוב מאוד שידעו הכהנים את מעלתם ודרגתם המיוחדת בעם ישראל, כדי שיוקל עליהם להבין ולשמור את רמת הקדושה לה הם נדרשים, ולכן גם הדגישה התורה 'הכוהנים בני אהרון', שידעו שהם בניו של אהרון הכהן, וכשיזכרו לאיזה שבט הם שייכים, וכי הם בניו של אהרון הכהן, הרי שהם מרוממים מהמון העם, ועליהם להתקדש ולשמור על רמה רוחנית גבוהה יותר מכל העם.

עניין זה של הרגשת רוממות המחייבת את האדם להיות ברמה אחרת, הינה יסוד גדול בחיי האדם עצמו, ובחינוך בניו ובנותיו, ותועלתו מובטחת לזהירות מחטא ומהתנהגות בלתי הולמת, שכן כאשר האדם יודע ומרגיש כי הוא מבניו של ה', שהרי "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות", והתורה אומרת "בנים אתם לה' אלוהיכם", היאך אדם שהוא ברמה כזו גבוהה ירד מדרגתו זו לדרגת חטא או עוון או התנהגות בלתי הולמת למעמדו? ומצינו יסוד זה בדברי הנביא ישעיה (פרק נ"א פסוק א') "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה', הביטו אל צור חוצבתם, ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם, ואל שרה תחוללכם". בפסוק זה אומר הנביא לישראל, ראו מי אביכם, ומי הייתה אמכם, 'אברהם ושרה', ואיך יכולים אתם בנים של אלה הצדיקים לחטוא.

מעשה יפה אירע לפני כמאה וחמישים שנה, וניתן להביאו בהקשר לדברינו. בעיר לונדון היה גן חיות גדול בקצה העיר, והנה באחד הימים הצליח האריה לברוח מגן החיות ונכנס לעיר, מייד שותקה כל התנועה בעיר, וכולם ברחו והתחבאו בביתם, פן יטרוף אותם האריה. פנה ראש העיר למפקד המשטרה שישלח שוטרים לתפוס את האריה. שמע המפקד את הבקשה, ומיד הורה לבנו הצעיר, שהיה בן עשרים שנה, שיצא לתפוס את האריה. לקח בנו של המפקד חבל ויצא לכיכר העיר לתפוס את האריה הסורר, ואכן לאחר דקות, איתר הבן את האריה, ומיד שעט לעברו ולאחר מאבק קצר הצליח לתפוס את האריה ולקשרו בחבל לקול תשואות העם שעמדו במרפסות ובגגות וצפו במתרחש. אך הכל ראו כי תוך כדי המאבק, הצליח האריה לשרוט שריטה אחת בפניו של בן המפקד, אך דבר זה לא העיב על השמחה, שהנה סוף סוף נתפס האריה והובל חזרה לכלוב בגן החיות. לאחר כשבוע, ערך ראש העיר מסיבה גדולה והענקת פרס 'יקיר העיר' לבנו של מפקד המשטרה, על הצלחתו בלכידת האריה, והצלת אנשי העיר, במעמד ראשי העיר ואישי ציבור. במעמד זה כובד האבא, מפקד המשטרה, לתת לבנו את הפרס. אלא כשעלה הבן הגיבור לבמה לקבל את הפרס, הבחין אביו בשריטה שעל פניו, ושאל אותו לפשרה של השריטה, הסביר לו הבן כי תוך כדי המאבק באריה קיבל מכה, וממנה שריטה זו. כעס המפקד על בנו, ולתדהמת כולם, סטר לבנו סטירה מצלצלת, והעניק לו את הפרס. מיד קם להסביר את מעשהו. שמעו נא! אמר מפקד המשטרה לנוכחים בטקס, בצעירותי הייתה מסביב לעיר כת שודדים אשר הפילה את חיתתה על העיר ולא הצליחו לתפסם, עד אשר פנו אלי שאטפל בהם. ואכן לילה לילה, היינו אורבים להם, ולאט לאט, הצלחנו ללכדם מעט מעט. לילה אחד יצאנו ללכוד את הגרעין הקשה שנשאר מכנופית השודדים, ונכנסנו עימהם לקרב פנים מול פנים, והצלחנו להרוג בהם, עד שנשאר ראש השודדים שהיה כול גופו ופניו מכוסים בבגד ברזל ופלדה, ורק עיניו היו מגולות. מיד קפצתי לעברו, וכשהפלתיו על הרצפה ועמדתי להורגו, הסיר את כובע הפלדה שעל ראשו, ואמר לי, אינך מתבייש להרוג אשה? הופתעתי לראות כי ראש השודדים הגיבור שהטיל את חיתתו על כל העיר במשך שנים רבות, לא היה אלא אישה, ומיד אמרתי לה, אם תחזרי למוטב, אשא אותך לאישה! ואכך כך היה, היא חזרה למוטב, ונשאתי אותה לאישה, ויצא העגל הזה, זה הבן הגיבור שלכד את האריה. ואז הרים מפקד המשטרה את קולו והכריז, מורי ורבותי! ילד שנולד לאבא מפקד משטרה ולאמא מפקדת השודדים, הרי שאפילו שריטה קטנה אסור שתהיה לו בפניו, וזהו פשרה של הסטירה שנתתי לבני.

כך הנביא ישעיה אומר לעם ישראל, אתם בני אברהם ושרה, אינכם יכולים שאפילו חטא קטן ביותר יהיה עליכם, וזאת לפי רום מעלתכם. יהי רצון שנזכה לחוות הרגשה זו של רוממות הרוח, ולחיות כיאה וכראוי לעם סגולה, בניהם של האבות ענקי הרוח. אמן.

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

למה אם כוהנים נטמאים אז הם לא יכולים לעבוד בבית המקדש? י"ט אייר תשפ"ג / 10 במאי 2023

כי כתוב בתורה שכהן טמא שנכנס למקדש חייב כרת. (מלבד קרבנות ציבור כאשר כל הציבור טמאים, שאז מקריבים בטומאה, וזה לא שייך בזמנינו שאי אפשר להקריב כי אין מקדש ואין מזבח וגם לא ידועים לנו המקומות שהתקדשו בכלל).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה