הלכה ליום שישי י"ד אייר תשפ"ו 1 במאי 2026

פרשת השבוע - פרשת אמור

השבת, נקרא על ציווי הכוהנים שלא להיטמא למת (כלומר, אסור לכהן לגעת במת, או לשהות בחדר אחד עם מת, שהרי טומאת המת שורה שם), כי אם לשבעה קרובים, דהיינו, לאביו ולאמו, לאחיו ולאחותו, לבנו ולבתו, ולאשתו. וכמו כן אסור לכהן רגיל לשאת אשה גרושה או חללה. ואילו לכהן הגדול נאסר להיטמא אפילו לאביו ולאמו, ואסור לו לשאת אפילו אשה אלמנה. בפסוק נאמר: "אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו", "קדושים יהיו לאלוהיהם, ולא יחללו שם אלוהיהם, כי את אשי ה' הם מקריבים, והיו קודש". דהיינו, הכהנים מצווים להיות קדושים, ולשמור על קדושתם המיוחדת שלא להטמאות למת ולא לשאת נשים האסורות להם.

וצריך להבין מדוע בדין זה כפלה התורה את הציווי בלשון "אמור" "ואמרת אליהם", מדוע לא מספיקה לשון אמירה אחת "אמור אל הכוהנים" בלבד? ושאלה נוספת שיש לשאול, מדוע נאמר בפסוק "אמור אל הכהנים בני אהרון", וכי אין אנו יודעים שהכהנים הם בני אהרון? ומדוע זה התורה מדגישה זאת דווקא כאן?

בכדי להבין זאת, נקדים, שטבעו של האדם לקבל על עצמו איסורים שמובנים לו, כגון, לא תגנוב, לא תגזול, וכדומה, אך איסורים שאין להם הבנה מעשית, כגון איסור כניסה של כהן לבית הקברות, שלכאורה אין לכך שום הבנה מעשית, אלא כל העניין הוא רק איסור רוחני, שהרי הכהן לא נוגע במת, אלא רק עומד בארבע אמותיו, ובכל זאת הדבר אסור. איסור כזה, קשה לו לאדם לקבל, לפיכך הזהירה התורה בלשון כפולה, "אמור" אל הכוהנים "ואמרת" אליהם, כדי לזרז את קבלת הדברים על הכהנים, ובדברים רוחניים של קדושה חשוב מאוד שידעו הכהנים את מעלתם ודרגתם המיוחדת בעם ישראל, כדי שיוקל עליהם להבין ולשמור את רמת הקדושה לה הם נדרשים, ולכן גם הדגישה התורה 'הכוהנים בני אהרון', שידעו שהם בניו של אהרון הכהן, וכשיזכרו לאיזה שבט הם שייכים, וכי הם בניו של אהרון הכהן, הרי שהם מרוממים מהמון העם, ועליהם להתקדש ולשמור על רמה רוחנית גבוהה יותר מכל העם.

עניין זה של הרגשת רוממות המחייבת את האדם להיות ברמה אחרת, הינה יסוד גדול בחיי האדם עצמו, ובחינוך בניו ובנותיו, ותועלתו מובטחת לזהירות מחטא ומהתנהגות בלתי הולמת, שכן כאשר האדם יודע ומרגיש כי הוא מבניו של ה', שהרי "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות", והתורה אומרת "בנים אתם לה' אלוהיכם", היאך אדם שהוא ברמה כזו גבוהה ירד מדרגתו זו לדרגת חטא או עוון או התנהגות בלתי הולמת למעמדו? ומצינו יסוד זה בדברי הנביא ישעיה (פרק נ"א פסוק א') "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה', הביטו אל צור חוצבתם, ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם, ואל שרה תחוללכם". בפסוק זה אומר הנביא לישראל, ראו מי אביכם, ומי הייתה אמכם, 'אברהם ושרה', ואיך יכולים אתם בנים של אלה הצדיקים לחטוא.

מעשה יפה אירע לפני כמאה וחמישים שנה, וניתן להביאו בהקשר לדברינו. בעיר לונדון היה גן חיות גדול בקצה העיר, והנה באחד הימים הצליח האריה לברוח מגן החיות ונכנס לעיר, מייד שותקה כל התנועה בעיר, וכולם ברחו והתחבאו בביתם, פן יטרוף אותם האריה. פנה ראש העיר למפקד המשטרה שישלח שוטרים לתפוס את האריה. שמע המפקד את הבקשה, ומיד הורה לבנו הצעיר, שהיה בן עשרים שנה, שיצא לתפוס את האריה. לקח בנו של המפקד חבל ויצא לכיכר העיר לתפוס את האריה הסורר, ואכן לאחר דקות, איתר הבן את האריה, ומיד שעט לעברו ולאחר מאבק קצר הצליח לתפוס את האריה ולקשרו בחבל לקול תשואות העם שעמדו במרפסות ובגגות וצפו במתרחש. אך הכל ראו כי תוך כדי המאבק, הצליח האריה לשרוט שריטה אחת בפניו של בן המפקד, אך דבר זה לא העיב על השמחה, שהנה סוף סוף נתפס האריה והובל חזרה לכלוב בגן החיות. לאחר כשבוע, ערך ראש העיר מסיבה גדולה והענקת פרס 'יקיר העיר' לבנו של מפקד המשטרה, על הצלחתו בלכידת האריה, והצלת אנשי העיר, במעמד ראשי העיר ואישי ציבור. במעמד זה כובד האבא, מפקד המשטרה, לתת לבנו את הפרס. אלא כשעלה הבן הגיבור לבמה לקבל את הפרס, הבחין אביו בשריטה שעל פניו, ושאל אותו לפשרה של השריטה, הסביר לו הבן כי תוך כדי המאבק באריה קיבל מכה, וממנה שריטה זו. כעס המפקד על בנו, ולתדהמת כולם, סטר לבנו סטירה מצלצלת, והעניק לו את הפרס. מיד קם להסביר את מעשהו. שמעו נא! אמר מפקד המשטרה לנוכחים בטקס, בצעירותי הייתה מסביב לעיר כת שודדים אשר הפילה את חיתתה על העיר ולא הצליחו לתפסם, עד אשר פנו אלי שאטפל בהם. ואכן לילה לילה, היינו אורבים להם, ולאט לאט, הצלחנו ללכדם מעט מעט. לילה אחד יצאנו ללכוד את הגרעין הקשה שנשאר מכנופית השודדים, ונכנסנו עימהם לקרב פנים מול פנים, והצלחנו להרוג בהם, עד שנשאר ראש השודדים שהיה כול גופו ופניו מכוסים בבגד ברזל ופלדה, ורק עיניו היו מגולות. מיד קפצתי לעברו, וכשהפלתיו על הרצפה ועמדתי להורגו, הסיר את כובע הפלדה שעל ראשו, ואמר לי, אינך מתבייש להרוג אשה? הופתעתי לראות כי ראש השודדים הגיבור שהטיל את חיתתו על כל העיר במשך שנים רבות, לא היה אלא אישה, ומיד אמרתי לה, אם תחזרי למוטב, אשא אותך לאישה! ואכך כך היה, היא חזרה למוטב, ונשאתי אותה לאישה, ויצא העגל הזה, זה הבן הגיבור שלכד את האריה. ואז הרים מפקד המשטרה את קולו והכריז, מורי ורבותי! ילד שנולד לאבא מפקד משטרה ולאמא מפקדת השודדים, הרי שאפילו שריטה קטנה אסור שתהיה לו בפניו, וזהו פשרה של הסטירה שנתתי לבני.

כך הנביא ישעיה אומר לעם ישראל, אתם בני אברהם ושרה, אינכם יכולים שאפילו חטא קטן ביותר יהיה עליכם, וזאת לפי רום מעלתכם. יהי רצון שנזכה לחוות הרגשה זו של רוממות הרוח, ולחיות כיאה וכראוי לעם סגולה, בניהם של האבות ענקי הרוח. אמן.

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

למה אם כוהנים נטמאים אז הם לא יכולים לעבוד בבית המקדש? י"ט אייר תשפ"ג / 10 במאי 2023

כי כתוב בתורה שכהן טמא שנכנס למקדש חייב כרת. (מלבד קרבנות ציבור כאשר כל הציבור טמאים, שאז מקריבים בטומאה, וזה לא שייך בזמנינו שאי אפשר להקריב כי אין מקדש ואין מזבח וגם לא ידועים לנו המקומות שהתקדשו בכלל).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה