הלכה ליום שישי ט' ניסן תש"פ 3 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לישועה וגאולה לכל

עם ישראל

רפואה שלמה לחולים ולהצלחת כלל ישראל
שנזכה לראות גואל, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל

הוקדש על ידי

לביא

שבת הגדול - קורונה

אמרו חכמינו זכרונם לברכה (טור ושלחן ערוך סימן תל), שהשבת שלפני חג הפסח, נקראת "שבת הגדול", זכר לנס הגדול שנעשה בשבת זו. ואיזה נס נעשה בשבת זו?

באותה השנה בה יצאו בני ישראל ממצרים, חל חג הפסח ביום חמישי, ובשבת שלפני חג הפסח, נצטוו ישראל לקחת שה לבית אבות לצורך קרבן פסח, וכשלקחו ישראל את השה, התאספו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלו אותם לפשר הדבר. ענו להם, "זבח פסח הוא לה'", שעתיד להרוג את כל בכורי מצרים, ולכן נצטוינו לתת מדם הקרבן על שתי המזוזות ועל המשקוף לבל יבוא המשחית אל בתינו לנגוף. ומיד הלכו הבכורות אצל אבותיהם ואצל פרעה ודרשו לשלוח את ישראל ממצרים לבל יהרגו בגללם. אולם נתקלו בסירוב מוחלט מצדו של פרעה, ואז פתחו במלחמת אזרחים זה לעומת זה, ונהרגו רבים ממצרים, וכמו שנאמר "למכה מצרים בבכוריהם", כלומר: שמצרים הוכו על ידי בכוריהם.

וכשראו המצרים כך, חגרו איש חרבו כדי לנקום בישראל, וביקשו להשמיד ולהרוג את ישראל (חס ושלום), והשם יתברך הגן עליהם ברוב רחמיו וחסדיו, והחלה את מצרים בתחלואים רבים ומשונים וביסורים גדולים, עד שהיו שיניהם קהות ומעיהם מתחתכים ונאלצו לסגת אחור. ועל ידי כך ניצולו ישראל מזעמם. ולכן נקראת השבת הזו, "שבת הגדול", כי יום גדול הוא לישראל שניצולו מאבדן וכליון חרוץ ח"ו.

ומובא במדרש רבה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח", אמר משה: רבונו של עולם! היאך אנו יכולים לעשות כן, והלא הצאן הוא אלוהיהם של מצרים, "הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ"? אמר לו הקדוש ברוך הוא: חַיֶּיךָ! שאין ישראל יוצאים מכאן עד שישחטו את אלהי מצרים לעיניהם, להודיעם שאין אלוהיהם כלום! ואני מגן על ישראל! וכן נעשה. וכשהיו המצרים רואים את בכוריהם הרוגים ואלוהיהם שחוטים, היו שיניהם קהות, ולא יכלו לעשות כלום.

נוהגים כל ישראל בשבת זו, שהרב המקומי דורש בהלכות הפסח, והנכון הוא שיעורר הרב את הציבור בדינים מעשיים, ולא רק בפלפולים בעומק העיון. ומי שאין במקומו רב שדורש בהלכות הפסח, ובפרט השנה שמחמת המגפה הרבנים לא יוכלו לדרוש, יקח לו זמן בתוך השבת הזו, כדי ללמוד בעצמו מהלכות הפסח.

שבת הגדול שלום ומבורך!

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה