לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון
שאלה: ישנו אדם שציער מאד את סבי בימי זקנותו, האם אני רשאי להיות ידיד שלו?
תשובה: כתב המהרש"ל בספר ים של שלמה (פ' החובל סימן נ), שאסור לבן למחול על כבוד אבותיו. וכן פסק הכנסת הגדולה, והביאו הגאון בן איש חי (פרשת שופטים). וכן פסק מרן זצ"ל בספר הליכות עולם (ח"ח עמוד קנב), שאם חירפו וגידפו את אבותיו, אסור לבן למחול על כבודם. ומכל מקום הביא בשם הגאון "יפה ללב", שלא ירים ידו על אותם שציערו את אבותיו, ולא יעשה איתם מריבות. ואם הבן יודע ומכיר שדרכם של אבותיו להיות סלחנים ומוחלים, ישתוק נגד המחרפים, שזהו כבודם של אבותיו. אבל למחול לגמרי, בלי שהפוגע ביקש את סליחתם, אי אפשר. וממילא אינך רשאי להיות ידיד של אדם שפגע וציער את סבך, ולמחול בכך על כבוד אבותיך.
שאלה: אם אמי אמרה לי לעשות משהו, ואבי שואל אותי מי אמר לך לעשות כך, האם אני יכול לומר לו: "אמא אמרה לי", למרות שהוא יכעס עליה?
תשובה: בספר חסידים (סימן שלו) כתב: שמי שעשה דבר כפי שציותה עליו אמו, ושאל אותו אביו מדוע ככה עשית, והבן משער שאם יאמר לו שכן ציותה עליו אמו, יכעס אביו על אמו ואולי אף יקלל אותה, לא יספר הבן לאביו שאמו ציותה עליו לעשות כן. ומדברי מרן רבינו זצ"ל (שם עמוד קנד) משמע, שאפילו אם האב לא יעשה דבר, אלא רק יכעס על האם, ימנע הבן מלומר לאביו שכך אמו ציותה עליו, כי דבר זה עלול לגרום למריבה ולביטול שלום הבית. וממילא למדנו, שבמקרה שהנך שואל, אין לומר לאב "אמא אמרה לי", כדי שלא להפר את שלום הבית.
שאלה: האם חובה לכבד את בעלה של האמא לאחר פטירתה?
תשובה: בדין זה, האם חייב אדם לכבד את בעל אמו לאחר פטירתה, נחלקו רבותינו הראשונים. שהרמב"ם ומרן השלחן ערוך פסקו שמן הדין אדם אינו מחוייב בכבוד בעל אמו לאחר פטירתה. שהרי כעת הוא אינו בעלה של האם. אבל המאירי כתב שיש לכבד את בעל האם אף לאחר פטירתה. ולמעשה בודאי שהלכה כדברי מרן השלחן ערוך, שאין חיוב מן הדין לכבד את בעלה של האם אחרי פטירתה. אולם יש לציין שגם הרשב"ם (ב"ב דף קלא:) כתב שאדם חייב לכבד את אשת אביו אף לאחר פטירתו. ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד קס), שהגון הדבר לכבדם אפילו לאחר מיתה, אף שכאמור, מן הדין אין חיוב בזה.
