הלכה ליום שישי א' כסלו תש"פ 29 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - למחול על כבוד ההורים – לספר לאבא מה אמרה אמא – לכבד את בעל האם לאחר פטירתה

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: ישנו אדם שציער מאד את סבי בימי זקנותו, האם אני רשאי להיות ידיד שלו?

תשובה: כתב המהרש"ל בספר ים של שלמה (פ' החובל סימן נ), שאסור לבן למחול על כבוד אבותיו. וכן פסק הכנסת הגדולה, והביאו הגאון בן איש חי (פרשת שופטים). וכן פסק מרן זצ"ל בספר הליכות עולם (ח"ח עמוד קנב), שאם חירפו וגידפו את אבותיו, אסור לבן למחול על כבודם. ומכל מקום הביא בשם הגאון "יפה ללב", שלא ירים ידו על אותם שציערו את אבותיו, ולא יעשה איתם מריבות. ואם הבן יודע ומכיר שדרכם של אבותיו להיות סלחנים ומוחלים, ישתוק נגד המחרפים, שזהו כבודם של אבותיו. אבל למחול לגמרי, בלי שהפוגע ביקש את סליחתם, אי אפשר. וממילא אינך רשאי להיות ידיד של אדם שפגע וציער את סבך, ולמחול בכך על כבוד אבותיך.

 

שאלה: אם אמי אמרה לי לעשות משהו, ואבי שואל אותי מי אמר לך לעשות כך, האם אני יכול לומר לו: "אמא אמרה לי", למרות שהוא יכעס עליה?

תשובה: בספר חסידים (סימן שלו) כתב: שמי שעשה דבר כפי שציותה עליו אמו, ושאל אותו אביו מדוע ככה עשית, והבן משער שאם יאמר לו שכן ציותה עליו אמו, יכעס אביו על אמו ואולי אף יקלל אותה, לא יספר הבן לאביו שאמו ציותה עליו לעשות כן. ומדברי  מרן רבינו זצ"ל (שם עמוד קנד) משמע, שאפילו אם האב לא יעשה דבר, אלא רק יכעס על האם, ימנע הבן מלומר לאביו שכך אמו ציותה עליו, כי דבר זה עלול לגרום למריבה ולביטול שלום הבית. וממילא למדנו, שבמקרה שהנך שואל, אין לומר לאב "אמא אמרה לי", כדי שלא להפר את שלום הבית.

 

שאלה: האם חובה לכבד את בעלה של האמא לאחר פטירתה?

תשובה: בדין זה, האם חייב אדם לכבד את בעל אמו לאחר פטירתה, נחלקו רבותינו הראשונים. שהרמב"ם ומרן השלחן ערוך פסקו שמן הדין אדם אינו מחוייב בכבוד בעל אמו לאחר פטירתה. שהרי כעת הוא אינו בעלה של האם. אבל המאירי כתב שיש לכבד את בעל האם אף לאחר פטירתה. ולמעשה בודאי שהלכה כדברי מרן השלחן ערוך, שאין חיוב מן הדין לכבד את בעלה של האם אחרי פטירתה. אולם יש לציין שגם הרשב"ם (ב"ב דף קלא:) כתב שאדם חייב לכבד את אשת אביו אף לאחר פטירתו. ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד קס), שהגון הדבר לכבדם אפילו לאחר מיתה, אף שכאמור, מן הדין אין חיוב בזה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה